|
|
Page:302
אפשר לקנות אתרוג כשר במחיר הנמוך ביותר הקיים בשוק , והמוסיף על הסכום הזה עוד שליש — כבר קיים גם את הידור המצווה . כשנתקלו האמוראים בסוחרים שביקשו לנצל את הביקושים לפני החגים לצורכי מצווה , איימו עליהם שיקלו בפסיקה ובכך יגרמו לירידת הביקושים : שמואל נהג כך גם בנוגע לכלים חדשים בפסח וגם בנוגע לדרישות של הדסים כשרים ( פסחים ל ע"א ; סוכה לד ע"ב . ( הכלל היסודי בתחום זה הוא הכלל " התורה חסה על ממונם של ישראל" ( משנה , נגעים יב , ה , ומקבילות רבות . ( כלל זה מודגם בתחומים רבים , לפרט ולכלל , החל בעבודת בית המקדש וכלה בשאלות של איסור והיתר במטבח הפרטי . חופש כלכלי וסדר חברתי דוגמה לדינמיות של ערכי הקניין בהתנהלות הכלכלה אפשר למצוא בתקנות חכמים בהלכות המשפטים בתחום הממונות : אמר רבי חנינא : דבר תורה , אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה , שנאמר " משפט אחד יהיה לכם" ( ויקרא כד , כב . ( ומה טעם אמרו : דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה ? שלא תנעול דלת בפני לוין ( יבמות קכב ע"ב . ( לדברי רבי חנינא , מעיקר הדין , סדרי הראיות החמורים הקיימים בדיני נפשות היו צריכים להיות גם בדיני ממונות , צריך היה לחייב את העדים ב"דרישה וחקירה . " ובכל זאת חכמים הקלו ברמת הבדיקות הנצרכות לאישוש אמינותם של עדים בדיני ממונות , מכיוון שלא רצו " לנעול דלת בפני לווים . " הפירוש של תקנת " שלא תנעול דלת בפני לווין" במובנה הראשוני הוא שהקלו בהליכים משפטיים מסוימים בדיני ממונות כדי להקל על המלווים לגבות חובות מן הלווים . מגמתה של תקנה זו לא הייתה לטובתם של המלווים בעלי הממון , אלא למען הלווים הנצרכים . ההקלות שניתנו למלווים אמורות היו לשפר את סיכויהם של הלווים לזכות בהלוואות . בפועל , השלכותיה של תקנה זו חורגות בהרבה מן המקרה של לווה ומלווה , והיא נוגעת לכלל דיני ממונות במגוון תחומים . העיקרון המנחה הוא שיש לוותר
|
|
|