|
|
Page:298
ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר : "כל פעל ה' למענהו" ( שבת נ ע"ב [ . ( המחלוקת בין האמוראים משקפת שתי התייחסויות לגוף האדם . מר זוטרא נמנע מכל פעולות ייפוי של הגוף , שכן הוא סבור שזו התנהגות שאינה ראויה לאיש . היא כלולה באיסור " לא ילבש גבר שמלת אשה" במובנו הרחב , כלומר אין לאיש לעסוק בהתקשטות כאישה . לדעתם של אמימר ומר זוטרא טיפוח הגוף הוא ערך ראוי וחשוב . הם נסמכים על הפסוק במשלי " כל פעל ה' למענהו" ( משלי טז , ז , ( שנתפרש במובן של " כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו בראו" ובכלל זה גוף האדם . לפיכך הם מתירים גם להשתמש בתמרוקים שאין בשימוש בהם איסור מלאכה גם בשבת ( יומא לח ע"א ; שמות רבה יז , א ; והשוו תוספתא , ברכות ד , א . ( גישתם של אמימר ורב אשי מתקשרת גם לגישתו של הלל הזקן , הרואה בגופו " איקונין של מלך" ולכן סבור שבהליכתו לבית המרחץ הוא מקיים מצווה ( ויקרא רבה לד , ג . ( דעה זו נפסקה להלכה , וכך מנסח זאת ר' מנחם המאירי : מותר לאדם לצחצח פניו ידיו ורגליו בשבת [ ... ] ואפילו כיון באלו ליפות עצמו אין כאן משום " שמלת אשה , " ואף לתלמיד חכם מותר שאין זה אלא להתראות נאה בין הבריות , שלא יתגנה עליהם ויתחלל שם שמים על ידו לפחיתותו . והוא שאמרו רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו שנאמר : " כל פעל ה' למענהו , " כלומר שהכל ברא לכבודו ( בית הבחירה לר' מנחם המאירי , שבת נ ע"ב . ( נראה שהמאירי משתית את ההיתר ואף את החובה לעסוק בטיפוח הגוף על בסיס ערך כבוד האדם , " להתראות נאה בין הבריות , " ואליו הוא מצרף גם ערך מקודש : " שלא יתגנה עליהם ויתחלל שם שמים על ידו . " על בסיס ההנחות הללו אפשר למצוא מקרים בהלכה שבהם ניתנה הצדקה לטיפוח הגוף גם במקום שיש התנגשות מסוימת עם ערכים אחרים של צניעות והתקדשות . 331 כך למשל בעניין תכשיטי נשים ותכשירי יופי בחול המועד ראו : מועד קטן ט ע"ב . בשבלי הלקט ( ר' צדקיה הרופא , איטליה , המאה השלוש עשרה , ( הלכות יום הכפורים
|
|
|