|
|
Page:297
ניתן כמובן לדון בשאלת מעמד האישה בהלכה מנקודות מוצא אחרות — משאלת כבוד האדם הנברא בצלם אלוהים או משאלת החירות . שאלות אלו כרוכות בנושאים המעסיקים את ההגות הפמיניסטית בכללותה . הטיפול בגוף : שני ממדים של צלם אלוהים חכמים רואים בטיפוח הגוף ובהתקשטות בבגדים נאים ובתכשיטים חלק בלתי נפרד מאורח החיים הרצוי לאישה , ואף גוזרים מכך השלכות הלכתיות מחייבות כגון בתחום חיובי הבעל לאשתו או היתרים מיוחדים בשבתות , בימים טובים ובחול המועד שנועדו לאפשר לנשים להתקשט ולענוד תכשיטים . באשר לגברים העמדה מסויגת בהרבה , ויש הרואים בכל טיפוח והתקשטות של הגבר היבט של איסור " לא ילבש גבר שמלת אישה . " להלכה מותר גם לגברים לטפח את גופם , אם כי נשמעות הסתייגויות במישור המוסרי ערכי גם אחרי שההלכה נפסקה כפי שנפסקה . אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי . אייתו לקמייהו ברדא אמימר ורב אשי משו מר זוטרא לא משא . אמרו ליה : לא סבר לה מר להא דאמר רב ששת ברדא שרי ? אמר להו רב מרדכי : בר מיניה דמר דאפילו בחול נמי לא סבירא ליה , סבר לה [ ... ] בשביל ליפות אסור . ואינהו כמאן סברוה ? כי הא דתניא : רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר : "כל פעל ה' למענהו" ( שבת נ ע"ב . ( [ תרגום : אמימר ומר זוטרא ורב אשי היו יושבים והביאו לפניהם " ברדא" ( מין תכשיר ניקוי . ( אמימר ורב אשי רחצו בו , מר זוטרא לא רחץ . אמרו לו : וכי אינך סובר כדעת רב ששת שאמר שברדא מותר ? אמר להם רב מרדכי שמר זוטרא רבו , לא רוחץ ב"ברדא" גם בימות החול , כי הוא אוסר להתייפות בכלל . והם , אמימר ורב אשי החולקים עליו , כמי סברו ? כזו ששנינו : רוחץ אדם פניו ידיו תשנ"ח ;( וכן מאמרה " תפיסות של שוויון : משוויון כמושתת על דמיון לשוויון כמושתת על כבוד האדם" ( קמיר , . ( 2006 330 ראו תמר רוס , ארמון התורה ממעל לה : על אורתודוקסיה ופמיניזם ( רוס , תשס"ז . (
|
|
|