|
|
Page:289
דאמר " אשת איש היתה" שפיר [ דעתו של מי שפירש את המקרה באשת איש מובנת , שכן באיסור עריות אומרים ייהרג ואל יעבור , [ אלא למאן דאמר פנויה היתה , מאי כולי האי ? [ אלא לפי מי שאומר פנויה הייתה , מדוע החמירו כל כך [? רב פפא אמר : משום פגם משפחה , רב אחא בריה דרב איקא אמר : כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ( סנהדרין עה ע"א . ( בקריאה ראשונה במעשה שמביא רב יהודה נראה שזהו מקרה דחיית הערך של חיי אדם מפני ערך הקדושה בהלכות עריות , וכך מסביר זאת אחד משני החכמים החולקים . לדעת מי שסבור שמדובר בפנויה , לא מדובר באיסור עריות חמור שנאמר עליו " ייהרג ואל יעבור , " ולכן הערך העיקרי שייפגע ממילוי משאלותיו של החולה הוא כבודה של האישה ומשפחתה . הערך העומד בסכנה הוא צירוף של כבוד האישה ומשפחתה וערך הקדושה , שמעשה של פריצות בעריות יפגע בו . כהסברו של רש"י : שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות — לעמוד בפני האנשים לתת בהם עיניהם וימסרום להם לביאה . " זו דוגמה אופיינית למקרה המצריך התייחסות לכמה שיקולים וערכים מתנגשים ואינו מבוסס על קיטוב דיכוטומי פשוט בין ערכי האנושיות לערכי 322 מהר"ח אור זרוע ( רבי חיים ב"ר יצחק , אוסטריה , המאה השלוש עשרה ; שו"ת מהר"ח אור זרוע , סימן רמד ) מנה דוגמאות למקרים של איסורי " אביזרייהו דעריות" ( כלומר קרבה לעריות שאינה מגיעה ליחסי אישות . ( כאשר אין המעשים הללו כרוכים בביזיונה של אישה , הקלו בהם ולא הורו ש"ייהרג ואל יעבור . " הרדב"ז ( ר' דוד בן זמרה , מצרים וארץ ישראל , המאה השש עשרה ; שו"ת רדב"ז ד , ב , אלף עו ) דן בהיתר לבעל לסייע לאשתו הנידה במקרה של חולי . בעניין ההיתר לטפל ביולדת , בין שמדובר בבעלה ובין שבאדם זר , ראו שו"ת משנה הלכות ( רבי מנשה קליין , אדמו"ר מאונגוואר , ניו יורק וירושלים , המאה העשרים , ( חלק ג , סעיף מח . לעומת זאת במקום שבו הצלתו של איש תלויה במעשה של פריצות כלפי אישה זרה , מחמירים . ראו חוות יאיר ( ר' יאיר חיים בכרך , גרמניה , המאה השבע עשרה ) קפב . והוא הדין במצב הפוך שבו האישה מצויה בסכנה והאיש נדרש לעברה של פריצות למשל שו"ת חתם סופר ( ר' משה סופר , פרשבורג , המאה התשע עשרה ) ד , פב ; אבן העזר , סימן ב . ועוד ראו בחידושי אבן האזל ( ר' איסר זלמן מלצר , ישראל , המאה העשרים ) על הרמב"ם , הלכות יסודי התורה ה , ט .
|
|