|
|
Page:283
חשוב להבין את משמעותה של השיטה ההלכתית . היא אינה יוצאת חוצץ נגד הוראת התורה " מות יומת" לא רק מפני הכבוד והפורמליזם של המחויבות לתורה שבכתב , אלא גם ובעיקר מפני שהקריאה בפשוטה של תורה נוגעת בתפיסות מבוססות ועמוקות של תאוריית ענישה . יש קיום לתפיסה שחטאים כבדים ראויים לעונש מוות . קריאה זו נשמעת גם בעידן המודרני בכל הנוגע לעבריינים חמורים שחטאיהם מסעירים את דעת הקהל הרחב ואת תקשורת ההמונים . התעלמות מעמדה זו ושלילה גורפת שלה מנקודת מבט מוסרנית ליברלית אינה מוצדקת ואינה מתקבלת על הלבבות אל מול רוע אכזרי . לעומת זאת מתן מעמד לקריאה לעונש מוות כערך חינוכי וציבורי , אך מניעת ביצועה בפועל בשל המגבלות המשפטיות , שמקורן בערך הנגדי של חיי אדם , שומרת על איזון נאות בין שני הקטבים . " לא תרצח" מול הרודף והמוסר למרות האמור בפסקה הקודמת על שלילת האפשרות לקיום עונש מוות , יש אמצעים משפטיים " עוקפי דין" שאפשרו הריגה גם בתקופות מאוחרות , בימי הביניים ובראשית העת החדשה . אין מדובר במגמה של ענישה אלא במניעת פשע . כאלה הם למשל דין רודף ודין מוסר , המתירים להקדים ולהרוג את מי שמסכן חיי חברו או את הקהילה כולה בהלשנותיו . ואלו הן שמצילין אותן בנפשן : הרודף אחר חבירו להרגו , אחר הזכור ואחר הנערה המאורסה . אבל הרודף אחר בהמה והמחלל את השבת והעובד עבודה זרה , אין מצילין אותן בנפשן ( משנה , סנהדרין ח , ז . ( אמר רבי אלעזר בן יעקב : שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה , ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה . ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יוונים והביאוהו 316 על ענישת מוות בתנ"ך ראו בספרה של פמלה ברמש ;( Barmash 2005 , pp . 154-177 ) על השפעתו על פולמוס חוק ההוצאה להורג בארצות הברית ראו שם , בעמ' . 143 317 ראו הדיון בדין מוסר ורודף , לעיל עמ' . 76-74
|
|
|