|
|
Page:278
מואר באור התורה אינו מגיע למעלתו של אדם מישראל שזכה לכך . לנוכח הפסקאות שצוטטו בסעיף הקודם , המכילות את התקווה להנחיל את הכרת ה' לכל האנושות , נראה שגם הקריאה המרחיבה , הרואה במתן התורה לעם ישראל עילה להבחנה מהותית בין ישראל לעמים , אינה מתירה להוציא את כלל האנושות מן השיח הרוחני ומהתקוות לתיקון עולם במלכות שדי . הגות בהגות היהודית לדורותיה אפשר להצביע על נטיות לשני הקטבים . כך למשל הגותו של הרמב"ם כמו שהיא מוצגת בספר מורה נבוכים היא הגות " אנושית" במובהק , ואילו הגותו של רבי יהודה הלוי כמו שהיא מוצגת בספר הכוזרי טבועה כולה בחותם הייחודיות הלאומית . לצדו של הרמב"ם אפשר למנות משנות הגות נוספות כגון הגותו של רבי שלמה אבן גבירול ( ספרד , המאה האחת עשרה ) בספר מקור חיים , שמוצאו היהודי היה עלום דורות רבים והתקבל כספר ראוי לכלל הדתות המונותאיסטיות . למחנה של הרמב"ם אפשר לצרף גם הוגים בעלי נטייה פילוסופית ואוניברסליסטית כגון רבי יוסף אלבו מקרב הוגי ימי הביניים ( ספרד , המאה הארבע עשרה-חמש עשרה ) ורש"ר הירש בעת החדשה ( גרמניה , המאה התשע עשרה . ( גם ספרות תנועת המוסר טעונה פחות מבחינה לאומית ומיוסדת על ערכי מוסר כלל אנושיים . כנגד אלו , לצד ספר הכוזרי של ריה"ל , הטבוע כולו בחותם הייחודיות , אפשר למנות הוגים אחרים כדוגמת רש"י והרמב"ן בפירושיהם לתורה , המהר"ל מפראג ( המאה השש עשרה ) והראי"ה קוק . התודעה הלאומית הייחודית קיבלה משקל רב בעולם הקבלה ובחסידות של הבעל שם טוב . 309 על רעיון הבחירה במקרא , ראו אנציקלופדיה מקראית , הערך " בחירה . " על רעיון הבחירה בתפילה ראו מאמרו של מאיר בר אילן , " רעיון הבחירה בתפילה היהודית" ( בר אילן , תשנ"א ) וראו מאמרים נוספים בקובץ רעיון הבחירה בישראל ובעמים ( אלמוג והד , תשנ"א . ( 310 תנועה שראשיתה בליטא בסוף המאה התשע עשרה ושהתפשטה במאה העשרים ברוב הישיבות האשכנזיות בנוסח הליטאי . 311 להשוואת הרמב"ם וריה"ל ראו אצל יצחק שילת , " סגולת ישראל : שיטות הכוזרי והרמב"ם" ( שילת , תשנ"ט . ( על אבן גבירול ראו בספרו של יצחק יוליוס גוטמן , הפילוסופיה של היהדות ( גוטמן , 1951 עמ' . ( 100-87 על ריה"ל : משה שורץ , " על
|
|