|
|
Page:261
הרעיון של הרמוניזציה בין הקטבים המנוגדים דומה לדרך ההגליאנית של הסינתזה , ומכיוון שאפשר למצוא בכתבי הרב קוק פסקאות רבות בעלות אופי הרמוניסטי , הרואה ערך במבנה של התנגשות דעות ולאחר מכן ב"שלום הדעות" וב"אחדות ההפכים , " יש גם החושבים אותו להגליאני . אבל נראה שהגותו של הרב קוק מורכבת יותר . בעיני הרב קוק ההרמוניה שייכת לעולמות עליונים , שם יש מקום לדעות מהופכות לשכון זו לצד זו בשלמותן . ברמה העיונית והמופשטת , ברובד המחשבה התאורטית של ההוגים , יש מקום לחשוב דבר והיפוכו ושניהם אמת . ואולם ברדת הדברים לעולם העשייה , כשצריך להגיע להחלטה " כאן ועכשיו , " גם הרב קוק נהפך מהרמוניסט לאיש הלכה ומחייב הכרעות גם במחיר של מחלוקת כואבת . חידושו של הרב קוק בכך שהוא מסוגל בעת ובעונה אחת גם לנקוט עמדה נחרצת במחלוקת וגם להתעלות ולראות מנקודת מבט עליונה את האמת שבצד השני שנגדו הוא נאבק . עמדה זו יש בה כבוד לצד שכנגד , אך לא בהכרח פתרון של פשרה והסכמה , פתרון סינתטי . כמו שיתברר בהמשך הדברים , בסוגיה העומדת על הפרק בחיבור זה לא ניתן להגיע להרמוניזציה בין שני העולמות , ודאי לא בעולם המעשה . התפיסה ההרמוניסטית יכולה להועיל רק ברובד העיוני , אך היא בעלת ערך לא מבוטל הן להבנת הסוגיות הנדונות הן לאופן המכובד של ניהול הדיון והמחלוקת . התעלמות ודחייה קיימות כמה דרכים להתמודד עם מחלוקת קוטבית באמונות ובדעות . לעתים הפער בין שני הצדדים כה גדול , עד שהצד האחד דוחה ומבטל לחלוטין את הצד האחר . כאשר מודים בקיומה של אמת מסוימת בצד האחר ובכל זאת מתקשים להכיל אותה , אפשר למצוא לפעמים בקרב חוגים או פוסקים מסוימים נטייה 296 ראו במאמרה של תמר רוס , " מושג האלהות של הרב קוק" ( רוס , תשמ"ב ;( ובספריהם של אבינעם רוזנק , ההלכה הנבואית : הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק ( רוזנק , תשס"ז , ( ושל הרב יואל בן נון , המקור הכפול של השראה וסמכות במשנת הראי"ה קוק ( בן נון , תשס"ט . (
|
|