|
|
Page:249
האיסור " ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא" ( ויקרא יח , כב ) הוא חלק מפרשת העריות שבתורה , המופיעה בהקשר של פרקי הקדושה בספר ויקרא . השלילה של יחסים חד מיניים יכולה להיות מוסברת על הרקע הזה , ולכן ייתכן שלא תהיה אסורה כלל במסגרת המוסר האנושי הטבעי . עם זה יש מקורות התולים את האיסור בציווי " ודבק באשתו והיו לבשר אחד" שבפרשת הבריאה , ולפיכך יש להחשיבו כאיסור אנושי ראשוני וכללי . גם הצו " לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל" ( דברים כג , יח ) משתמע כמצמצם את 286 מהמילים הללו מסיק רבי עקיבא שהצו הבסיסי מורה על התקשרות של אישות ומיניות בין איש לאישה בלבד , ולא בין איש לאיש או להבדיל בין אדם לבהמה . ירושלמי , קידושין א , א [ נח , ג . [ הרמב"ם , בעקבות הגמרא במסכת סנהדרין , מונה את משכב זכור כאחת העריות האסורות על בני נח ( הלכות איסורי ביאה יד , יח ; הלכות מלכים ט , ו . ( לאיסור היחסים החד מיניים בישראל ראו הלכות איסורי ביאה יד , י ; הלכות מלכים ט , ה , על פי סנהדרין נח ע"ב . היחס כלפי יחסים לסביים קל הרבה יותר בהלכה , מכיוון שאין בהם מעשה " ביאה" של ממש , ואף בישראל אינו נחשב איסור תורה חמור . ראו שבת סה ע"א-ע"ב ; רמב"ם , הלכות איסורי ביאה כא , ח ; שולחן ערוך , אבן העזר כ , ב ; רמב"ם , הלכות מלכים ט , ה-ו . על פי הבחנתם של רס"ג וממשיכי דרכו בין מצוות שכליות לשמעיות , יש מקום לדון אם איסור משכב זכור נחשב מצווה " שכלית" — שהשכל מחייב אותה , או מצווה " שמעית" — שאין בה היגיון , והיא מחייבת רק מפני ששמענוה בצווי התורה . לכאורה כל שבע מצוות בני נח הן מצוות " שכליות , " ואולם אפשר שבעניין מצווה זו חל שינוי . בימי הביניים ובראשית העת החדשה נחשבה מצווה זאת מצווה " שכלית" וטאבו מוסכם , ואילו בחברות אחרות , בתקופות אחרות , וגם בימינו בעולם המערבי , הולכת ומתפשטת ההכרה שאין למצווה זו צידוק " טבעי" ו"שכלי" ( בניגוד לדעתו של הרב משה פיינשטיין , אגרות משה , אורח חיים ד , קטו . ( ואולי אפילו להפך , יש למנותה בכלל המצוות המחוללות התנגשות בין הצרכים האנושיים הטבעיים של אחדים מבני האדם ובין הדרישות של התורה . אם איסור זה מאבד את תקפותו ה"שכלית" וה"טבעית , " ייתכן שאין הוא מחייב עוד את אומות העולם ואין למנותו בכלל איסורי העריות הכלולים בשבע מצוות בני נח . בהקשר זה יש לדון בשאלה אם לאומות העולם הזכות לקבוע לעצמם את הגדרים של איסורי עריות המוטלים עליהם , או שקיימת קביעה מוחלטת של מושגי הטוב והראוי על פי התורה גם בתחום זה . ראו הרב רונן לוביץ , "סלידה , סובלנות או מתירנות : יחס היהדות להומוסקסואליות" ( לוביץ , תשס"א . (
|
|