|
|
Page:241
קדימות הכוהן בדרך כלל זכויות היתר צמודות לחובות היתר ולהפך . כך גם בעולם הכהונה : כל המקודש מחבירו הוא קודם את חבירו . מנלן [ מנין לנו ?[ דתנא דבי רבי ישמעאל : " וקדשתו" לכל דבר שבקדושה ; לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ( הוריות יב ע"ב . ( המנגנון ההלכתי מחייב העדפה וקדימות בתחומים שונים שמקורם בערכי הקדושה . אפשר למצוא גם מאמרים הפוכים כגון " ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" ( משנה , הוריות ג , ח , ( אבל תהיה זו טעות לפרש שהמשפטים הנגדיים מקורם בערך השוויון . המאמר המעלה את ערכו של התלמיד החכם על פני הכוהן משקף מחלוקת על שאלת הקדימות : האם יש להקדים את הערך של הכהונה או של לימוד התורה ? המשנה מבטאת תפיסה שבה מעמדו של החכם החליף את מעמדו של הכוהן , אבל עצם התודעה שיש נבחרים מועדפים , הראויים לזכויות ולכבוד יתר על פני אחרים , במקומה עומדת ונוגדת את ערך השוויון . מעגלי הקדושה : נשים אף על פי שבעולם הבריאה בצלם אלוהים נבראו האיש והאישה כאחד בצלם זה , בעולם הקדושה יש הבחנה מובנית בין גברים לנשים במישורים שונים של התורה , המצוות והזהות הדתית . האנשים והנשים אמנם קיבלו כאחד את התורה בהר סיני ויחד ניצבו במעמדי הברית , אבל מבחינת המבנה של קהילת מקדשי ה' אין זהות תפקודית וערכית בין האנשים לנשים . הזירה העיקרית שקיימת בה ההבחנה הזאת היא תחום הקדושה , ובראש ובראשונה במקדש : 275 אפרים אלימלך אורבך , " מעמד והנהגה בעולמם של חכמי ארץ ישראל" ( אורבך , תשכ"ז . (
|
|
|