|
|
Page:236
מסירות נפש המקום הבולט ביותר שקבלת עול המצוות מגבילה בו את זכות החיים הטבעית הוא במצוות קידוש השם . החובה למסור את הנפש כדי להימנע מאיסורי עבודה זרה וגילוי עריות היא היסוד של הגבלת ערך החיים מפני ערך הקדושה . אמנם הערך של מסירות הנפש על קדושת השם אינו מבטל את הערך של " וחי בהם , " אלא רק מגביל אותו במקרים מסוימים וקיצוניים . עם זאת אי אפשר להתעלם מקיומו של פן ביהדות שמקדש את ערך מסירות הנפש , המרטירולוגיה , ואינו רואה בו רק אסון שבדיעבד . גישה זו נסמכת בין היתר על תורת רבי עקיבא שאמר : " כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה , מתי יבוא לידי ואקיימנו [ ... ] בכל נפשך — אפילו נוטל את נפשך" ( ברכות סא ע"ב . ( דורות של יהודים גדלו על ברכי המיתוסים של חנה ושבעת בניה , רבי אמנון ממגנצא ושאר מקדשי השם שבכל הדורות ובכלל זה בדורנו אנו . ובהיותו בן חורין . " ייזכר לטוב פרופ' ישעיהו ליבוביץ' על שנלחם מלחמת ה' בגיבורים כנגד הזילות של השימוש במושג " קדושה" בחיינו . ליבוביץ' תוקף את הייחוס של קדושה לחפצים ולתופעות כעבודת אלילים גמורה . במקומות אחדים הפריז על מידתו ( לייבוביץ , 1982 , ' עמ' . ( 142 הלוא כבר לימדנו הרמב"ם — שליבוביץ' ראה עצמו אוחז בשיפולי גלימתו — שבמקום שמטים את המידות יתר על הראוי לצד אחד , מן הדין להטות אותן אל הקצה השני כדי לאזן על דרך האמצע ( שמונה פרקים , פרק ד . ( צווי התורה מספקים את האיזון הרצוי ( שם , ובהלכות דעות ג , א , על הכפרה הנדרשת מהנזיר , ( והתורה לא נמנעה מלייחס קדושה לבני אדם , למקומות בארץ ולחפצים . ועוד ראו אצל נתן רוטנשטריך , "על קדושת החיים" ( רוטנשטריך , תשנ"ג . ( 273 לדיון מקיף בנושא ראו הרב שמעון גרשון רוזנברג ( שג"ר , תשס"ד ;( וראו גם הרב חיים דוד הלוי ( הלוי , תשנ"ג ;( יצחק טברסקי , " קידוש השם וקידוש החיים" ( טברסקי , תשנ"ג . ( על ההבדל בנושא זה בין המשפט העברי ובין המשפט הישראלי ראו אברהם טננבוים , " על החובה המשפטית למסור את הנפש" ( טננבוים , תשס"ו . ( II לטענתו , המחוקק הישראלי אינו תובע לעולם מאדם למסור את הנפש על ערכים , ואילו המשפט העברי גיבש במשך השנים ציפייה שכזאת . לדבריו , יש לשקול בחיוב את המגמה של המשפט העברי הן בשל המסורת הן בשל הסברה .
|
|