|
|
Page:233
יש מידה של שוויוניות בין ישראל לעמים גם בפן השלילי של האיבה . האיבה אינה נובעת מאפליה על רקע גזעי , אלא מביקורת מרה על הבגידה בערכים ובסולידריות האנושית או הלאומית . " אומות הגדורות בדרכי הדתות" — הערכה חיובית מוגבלת כנגד העמדה רוויית האכזבה התקיים בכל הדורות גם זרם לא מבוטל של הוגים ואישי הלכה שראו לצד כל הרשע והעוול גם התפתחות חיובית של התרבות האנושית , ואת הערכתם זו ביטאו הן בהגות הן בפסקי הלכה . בהקשר זה חשוב לשים לב לעמדתו של הרמב"ם באשר לדתות המונותאיסטיות ותפקידן בתהליך התיקון המשיחי של העולם . הרמב"ם השכיל לשלב בהגותו מחוכמת אומות העולם ולא נמנע מלייחס לאריסטו תוארי כבוד מופלגים . חכם אחר שהבחין הבחנה ברורה בין התפיסה האנטי נוכרית החריפה המופיעה בספרות חז"ל ובספרות הרבנית לדורותיה ובין היחס הראוי כלפי מי שנבראו בצלם אלוהים הוא רבי מנחם המאירי מפרובנס , שטבע מושג מקורי כדי להבחין בין העמים הברברים והפגניים ובין עמים בעלי תרבות גבוהה : " אומות הגדורות בדרכי הדתות . " שיטתו של ר"מ המאירי עולה בקנה אחד עם התפיסה של הזכויות וצלם אלוהים שהוצגה בשער הראשון , אבל גם הוא אינו מציע להחיל על אומות העולם את כל מערכת המצוות והערכים הכרוכה בסגולת ישראל וקדושתו . הוא רק טוען שהביטויים החריפים של איבה ועוינות אינם אימננטיים לאומות העולם באופן כללי ומתייחסים רק לעובדי אלילים , " ברברים" כלשונו של ר' שמעון בן שטח . המאירי אינו יחיד בכך , ובמרוצת הדורות אפשר למצוא דברי שבח שאמרו חכמים על העמים שביניהם ישבו ועל השליטים שבצלם חסו . עם זאת יש להיזהר , ובכל מקרה לבחון לגופו של עניין שמא אין מדובר אלא במס שפתיים שנכתב בהקדמת ספר כדי להינצל מאימת הצנזורה . 270 על ר' מנחם המאירי ושיטתו ראו בלידשטיין , תשמ"ו ; הלברטל , תשנ"ד ; ארן , תשס"ז . לדיון הרבני בנושא זה ראו הרב מיכאל אברהם , " האם יש עבודה זרה ' נאורה ? ' על היחס לגוים ועל שינויים בהלכה" ( אברהם , תשס"ז ;( הרב אברהם גיסר , " נשמת אלוה שוכנת בו : על כבוד כל הבריות" ( גיסר , תשס"ב . (
|
|
|