|
|
Page:232
" אין יראת אלוהים במקום הזה" — פגם תרבותי יסודי הביקורת , החשדנות והאיבה כלפי אומות העולם — שבגדו באנושיות הבסיסית המצופה מהם — מבוטאת בתורה בהגדרתם כמי שאינם יראי אלוהים . כך אמר אברהם על המצרים : " רק אין יראת אלוהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" ( בראשית כ , יא ;( וכך נאמר בספר דברים נגד עמלק : " ויזנב בך את כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע — ולא ירא אלוהים" ( דברים כה , יח , כפירוש רש"י . ( " לא ירא אלוהים" אין פירושו שאינו שומר מצוות או " לא דתי , " אלא חסר יסודות תרבות אנושית בסיסית . מן המצרים מצופה שלא יהרגו אדם כדי לקחת את אשתו היפה , ומעמלק שלא יתנכלו לעם עבדים שזה עתה יצא לחירות משעבוד רב שנים . הערעור על מעמדם של בני אומות העולם ועל זכויותיהם מקורו אינו באי היותם מבני ישראל מקבלי התורה , מקורו באי עמידתם במבחן בני נח . במובן זה יחסה החמור של התורה לרשעים , למינים ולמומרים מבני ישראל אינו שונה מיחסה אל אומות העולם . הבדל חשוב הוא העובדה שבישראל היחס החמור הוא כלפי היחידים הפורשים מן הציבור , ואילו באומות העולם ההאשמה מופנית אל כלל העמים . ואולם יש לזכור שגם בישראל כשרוב העם חוטא , ההתייחסות השלילית היא קולקטיבית , וגם הענישה כך : חורבן וגלות לכלל האומה . " משנאיך ה' אשנא" — הצדקת האיבה והבוז ביקורתו של עם ישראל כלפי אומות העולם שלא קיבלו את הדרישה לאנושיות בסיסית ברמה של שבע מצוות בני נח , והאיבה שצמחה על רקע מלחמת הדתות והעמים נגד עם ישראל יצרה שינוי בתפיסת החובות ההלכתיות כלפי הגויים . לא זו בלבד שאחדות מההרחבות של " מפני דרכי שלום" צומצמו רק למקרים שיש בהם סכנה ממשית של איבה , אלא שיש בהלכה נתיבים המבקשים לפטור את עם ישראל מחובת קיום המצוות הבסיסיות של צלם אלוהים וכבוד האדם כלפי אומות העולם , מכיוון שהללו בגדו בצלם ובכבוד והשחיתו את דרכם , הן כלפי האלוהים הכללי , האוניברסלי , הן כלפי בני האדם , ובעיקר נגד עם ישראל . זאת ועוד , איבה זו לא הצטמצמה רק כלפי אומות העולם , אלא הופנתה גם כלפי אלו מבני ישראל שבגדו בברית — המינים , המומרים והאפיקורסים . במובן מסוים
|
|