|
|
Page:226
מאמרו האוהד של רבי מאיר מוצב בגמרא כמנוגד למאמרו של רבי יוחנן : היה רבי מאיר אומר מניין שאפילו נכרי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר " אשר יעשה אתם האדם וחי בהם " . כהנים לויים וישראלים לא נאמר , אלא " האדם . " הא למדת שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול ( סנהדרין נט ע"א . ( בסופו של דבר הגמרא מיישבת את הסתירה ומקיימת את דברי רבי יוחנן באומרה שדברי רבי מאיר מוגבלים לעיסוק בשבע מצוות בני נח בלבד . אבל המתח הבסיסי שבין הרצון להכרת ערכי התורה ולהנחלתם גם בקרב אומות העולם ובין ייחודם לעם ישראל הותיר את רישומו בסוגיה זו ובמקורות רבים אחרים . מיהם הזכאים לשם "אדם ? " מאמר ידוע שמרבים לצטט כמקור המבטא יחס שלילי ביותר לגויים הוא מאמרו של רבי שמעון בן יוחאי . בדרך כלל הוא מצוטט באופן חלקי ולכן מקבל משמעות מופרזת : 265 הפסוק נאמר בלב פרשת עריות ( ויקרא יח ה , ( הפונה ישירות אל בני ישראל המתעתדים להתיישב בארץ כנען . רבי מאיר מחדד את החריגות של הביטוי " יעשה אותם האדם , " שדרך כלל הוא משמש כפנייה אל כלל האנושות , ולאו דווקא לבני ישראל , ומכך מפיק את דרשתו . 266 בעקבות הדיון בגמרא על מאמריהם של רבי מאיר ורבי יוחנן דנו פוסקים בשאלה אם מותר ללמד נוכרים מקורות יהודיים באקדמיה ובמסגרות אחרות . ראו לדוגמה תשובתו של ר' יחיאל יעקב ויינברג ( פולין , גרמניה ושוויץ , המאה העשרים ) בשו"ת שרידי אש , חלק ב , סימן נו , ודעות רבות שהובאו שם מחכמים שקדמוהו , זה אומר בכה וזה בכה . שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר ( גרמניה , המאה התשע עשרה , ( חלק א — יורה דעה רל , מסביר את ההבדל בין דברי הרמב"ם על גוי שומר מצוות בהלכה ט ובין דבריו בהלכה י : דברי הרמב"ם בהלכה ט אמורים רק בגוי הממשיך להחזיק בעבודתו הזרה ובודה דת , אך לא בגוי המבקש לקיים מצוות מסוימות ממצוות התורה מתוך הכרה בערכן . לפיכך מותר למול גוי אפילו ביום השמיני ללידתו . ראו שו"ת משפטי עוזיאל ( הרב ב"צ עוזיאל , ירושלים , המאה העשרים , ( כרך ב , יורה דעה מה , ד .
|
|
|