|
|
Page:224
אמר ריש לקיש : נכרי ששבת חייב מיתה שנאמר " ויום ולילה לא ישבתו" [ ... ] אמר רבינא : אפילו שני בשבת . וליחשבה גבי שבע מצות ? כי קא חשיב " שב ואל תעשה , " " קום עשה" לא קא חשיב ( סנהדרין נח , ב . ( [ תרגום ופירוש : אמר רבינא : גם אם הוא שובת ביום שני הוא חייב מיתה , כי עובר על " לא תשבותו . " שואלת הגמרא : ויחשיבו אותה בין שבע מצוות בני נח כאחד האיסורים ? משיבים — שבע מצוות בני נח כוללות רק איסורים , וכאן מדובר בעשה — חובה חיובית של עשייה בלי שבתון [ . בדרך כלל מצטטים את המאמר של ריש לקיש כמקור לכך שאסור לגויים לקיים מצוות , אבל לשון הגמרא אינה נראית כך . נראה שמדובר כאן באיסור מיוחד בשבת . מדברי ריש לקיש משתמע שקיימת מצוות עשה חיובית המטילה על כלל בני האדם את הצו של " יום ולילה לא ישבותו , " במשמעות התמדת קיומם של סדרי חיים תקינים שאינם שובתים כלל . לדעת ריש לקיש הצו של שמירת השבת מנוגד לערך האוניברסלי של רציפות חיים סדירה . בשונה מהמחשבה המקובלת שהיהדות הנחילה לעולם ברכה בהפיצה את ערך יום השבתון השבועי , מדברי ריש לקיש עולה האפשרות לתפיסת מצוות השבת כמנוגדת לצו אנושי כללי המוטל על כלל בני האדם . 264 הרדב"ז ( בפירושו לרמב"ם , הלכות מלכים י , ט ) קבע שמדובר בגוי שקבע את השבת כיום מנוחה קבוע , אך ללא איסור מפורש לעשות מלאכה באופן אקראי . דיון מעניין בשאלה אם גר בעיצומו של תהליך גיור רשאי לשמור שבת , ראו בשו"ת בנין ציון ( הרב יעקב עטלינגער , גרמניה המאה התשע עשרה , ( סימן צא . ובחליפת המכתבים בין בעל ישמח לבב ( הרב ישועה שמעון חיים עובדיה ממרוקו , המאות התשע עשרה והעשרים ) ובין הרב יעקב זריהן ( טבריה , תחילת המאה העשרים , ( המובא בשו"ת ישמח לבב , סימן לג-מא . על מקוריותו של רעיון השבת בישראל ראו טור סיני , , 1955 עמ' . 228-205 על הביקורת בעולם ההלניסטי והרומי נגד השבת ראו משה דוד הר , " שנאת ישראל באימפריה הרומית לאור ספרות חז"ל" ( הר , תשכ"ט . ( הד לכך מובא במדרש בפי המן הרשע באומרו " ולמלך אין שווה להניחם" — בדברים אלה הוא מאשים את עם ישראל בבטלנות בשל שמירת השבת והמועדים ( אסתר רבה ז , יב , מובא אצל הר , שם . ( על
|
|