|
|
Page:219
בישראל . זו הנחת היסוד . על גביה מציע הרמב"ם ארבע וריאציות למימוש ההלכה הזאת : כשהגויים הם " רשעי עולם" לא רק שלא חייבים להשיב אבדתם , אלא אסור להשיבה להם , שלא להחזיק ידיהם . אם יהיה קידוש השם בהשבת האבדה , יש להשיב אותה , ובמקום שיש חילול השם אם לא יחזיר , חייב להחזיר . ואילו בנוגע להצלת כלים , אף שהיא דומה בעיקרון להשבת אבדה , בכל זאת נהוג לסייע לנוכרי ולהציל את הכלים , אך לא מפני שיקולים של קידוש השם וחילולו , אלא מפני "דרכי שלום . " בעיני הרמב"ם ההבחנה במצוות השבת אבדה אינה בין ישראל לגויים , אלא בין מי שהוא " אחיך במצוות" למי שאינו כזה . לכן אסור להשיב אבדה גם לישראל רשע : לקח את האבידה ולא השיבה בטל מצות עשה ועבר על שני לאוין על לא תוכל להתעלם ועל לא תגזול . אפילו היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון וכיוצא בו מצוה להשיב אבידתו , אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא מין והמינין מישראל והאפיקורוסים ועובדי עבודה זרה ומחללי שבת בפרהסיא אסור להחזיר להן אבדה כגוי ( רמב"ם , הלכות גזלה ואבדה , יא , ב . ( הרמב"ם אינו רואה ערך עצמי בהשבת אבדה לגוי , אלא רק במשמעות החיצונית של המעשה — ההיבט של קידוש השם בעיני הגוי . אלמלא השיקולים החיצוניים המתייחסים לשאלה כיצד ייראה הדבר בעיני הגוי ומה ההשפעה שתהיה להשבה או לאי ההשבה על יחסו לתורה , לנותן התורה או לעם ישראל , לא הייתה חובה לעשות זאת . במקור אחד בירושלמי ניתן להצביע על קיומו של ערך מוסרי ראשוני בהשבת אבדה לגוי . שמעון בן שטח הורה לתלמידיו ולפועליו להשיב מרגלית אבודה לגוי . כששאלו אותו : הלוא הכול מודים שאבדת גוי מותרת , ענה להם : מה אתון סברין שמעון בן שטח ברברון הוה [ מה אתם חושבים , שמעון בן שטח הוא ברברי [? ( ירושלמי , בבא מציעא ב , ג ח , ג . ( הטיעון " אני לא ברברי" בהקשר של העולם ההלניסטי שבו נאמרו הדברים משמעו — דרכם של בני תרבות להשיב אבדה , בניגוד לברברים . נמצא שהמצווה
|
|