|
|
Page:215
וראוי למי שאינו מבני ישראל , ולכן הוא זוכה במעמד וביחס שבאופן אידאלי אמור להתקיים כלפי כל נברא בצלם אלוהים . מפני דרכי שלום אחד התחומים שבהם נראה שיש חובת סולידריות גם עם הנוכרים ולא רק עם ישראל הוא מצוות הצדקה וגמילות חסדים : מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל , ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל , וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום ( גיטין סא ע"א . ( אף שההוראה נראית שוויונית כלפי הנוכרים , הנימוק מקהה את ערך השוויון וממיר אותו בערך אחר , השלום . הרחבת התחולה של מצוות האחווה כלפי עניי הנוכרים אינה נובעת מראיית הנוכרי כזכאי לצדקה וחסד במידה שווה לישראל , אלא משיקולים של עיצוב אופי המפגש בין עם ישראל לעמים האחרים , שמהם הוא מתבדל . בתודעת הקד › שה אין מקום ליחס שוויוני בין ישראל לעמים , אלא רק במקרה שנוכרי מתגייר ומצטרף לקהילה הקדושה של שומרי המצוות , בני הברית . הנימוקים " מפני דרכי שלום" ו"מפני האיבה" משמשים כהצדקה להרחבת התחולה של מצוות פנים לאומיות כלפי הגויים משיקולים פנים יהודיים . " מפני איבה" הוא שיקול המופעל בעיקר בנסיבות שיש בהן חשש לאיבה ולסכנה ליהודים . " מפני דרכי שלום" ו"קידוש השם" הם ערכים כלליים יותר המתקיימים בכל עת ובכל הדורות . אלה מבטאים את הרצון ביחסים חיוביים עם אומות העולם ואת הציפייה להערכה על רמתה הגבוהה של המוסריות בישראל , אבל אין בהם כדי להיות מצע לתפיסה שוויונית בין ישראל לאומות . 256 אליעזר חדד , מיעוטים במדינה יהודית : היבטים הלכתיים ( חדד , תש"ע . ( 257 יש המבקשים להסביר את " מפני דרכי שלום" כערך אידאי ולא פרגמטי . לפי דברינו אין בכך צורך , שכן היחס השוויוני כלפי אומות העולם מתקיים בהקשר של צלם אלוהים של ספר בראשית , על השתמעויותיו האידאיות והמעשיות , אבל לא בהקשר של מצוות האחווה , שנועדו לכונן סולידריות פנים יהודית . מנחם פיש , במאמרו " האתגר ההלכתי של חידוש הריבונות היהודית" ( פיש , תשס"ח , ( סבור שכמעט אי אפשר
|
|
|