|
|
Page:205
דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהי › כי קד › ש אני ה' א להיכם [ ... ] › בקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט , וכרמך לא תע › לל › פרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני ה' א להיכם . לא תגנב › ולא תכחש › ולא תשקר › איש בעמית , › ולא תשבע › בשמי לשקר וחללת את שם א להיך אני : 'ה לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר , לא תקלל חרש ולפני ע › ר לא תתן מכשל ויראת מא להיך אני : 'ה לא תעש › עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גד › ל בצדק תשפט עמיתך , לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני : 'ה לא תשנא את אחיך בלבבך ה › כח ת › כיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא , לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמ › ך אני ה' ( ויקרא יט , ב-יח . ( המצוות שבפרשת קדושים מגוונות מאוד . רבות מהן עוסקות במצוות שבין אדם למקום ובין העם לאלוהיו . אבל אפילו סדרת המצוות החברתיות המנויות בתחילת פרשת " קדושים תהיו" אינה קשורה לזכויות האדם שנדונו בשער הקודם ואינה נובעת מצלם אלוהים . הערך של ממלכת כוהנים וגוי קדוש מחייב הגברת הסולידריות בתוך מחנה ישראל . לשם כך נועדה מערכת מסועפת של מצוות בין בני ישראל שמטרתה לחזק את קשרי האחווה בין כל בני העם ולייחד אותם מפני העמים שאינם קשורים לעם הנבחר ולייעודו . מצוות בין אדם לחברו אלה , מקצתן מצוות עשה ומקצתן מצוות לא תעשה , נובעות משם ה' ומכוונות לממלכת הקדושה בלבד . החסד עם העני שבמצוות פאה ולקט , הזהירות מפני הלנת שכר ועושק , איסורי קללת חירש ונתינת מכשול לפני עיוור , איסור רכילות וחובת ההצלה שכלולה ב"לא תעמוד על דם רעך , " איסור שנאה בלב , נקימה ונטירה — כל אלה הן דרישות שמעבר למינימום הנדרש במגילת זכויות האדם . כאשר מצווה שבין אדם לחברו מוגדרת בתורה בעבור " אחיך" או " רעך , " יש להניח שהיא מצווה יתירה , שאינה נדרשת במשנת הזכויות הבסיסית . מצוות אלו , שניתן
|
|
|