|
|
Page:203
הפתח שנפתח לנוכרים להשתלב בעם ישראל מותנה בהליך גיור הכולל לא רק הצטרפות לעם ישראל מבחינה לאומית אזרחית , אלא גם דתית . היות שהגדרת הייחוד של עם ישראל היא בזהותו כממלכת כוהנים — עם ה' שומר המצוות — ההצטרפות לעם ישראל יכולה להתרחש רק עם ההצטרפות למערכת השלמה של הקדושה , שהיא קבלת עול תרי"ג מצוות . הדרישה להצטרפות לעם ישראל כתנאי להיתר נישואין עם יהודי הנעשית על בסיס לאומי אתני בלבד , בלי הצטרפות לתוכן ולמשמעות של ייחודו של עם ישראל — היא סוג של גזענות לא לגיטימית . מנקודת המבט של זכויות האדם אין מקום לייחוד לאומי שכזה , ומנקודת המבט של קדושת ישראל אין משמעות להצטרפות לייחוד הלאומי הזה . זו הסיבה להתנגדותם החריפה של החוגים הדתיים לגיור שאינו מבוסס על קבלת מצוות מלאה . כדי לאפשר גיור אחר דרושה הגדרת זהות לאומית אחרת של עם ישראל . הגדרה זו טרם הוסכמה אף שכבר חלפו כמה מאות שנים מאז הופיעה בעם ישראל החילוניות כתופעה קיימת . גם העמדות ההלכתיות הליברליות ביותר אינן יכולות לקבל גיור ל"לאומיות" נטולת כל ממד של קבלת מצוות . ואהבת לרעך כמוך — גיבוש הסולידריות הלאומית ואהבת לרעך כמוך ; רבי עקיבה אומר : זהו כלל גדול בתורה . בן עזאי אומר : זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה ( ירושלמי , נדרים ט , ד . ( מקובל לצטט את מאמרו של רבי עקיבא כמקור להומניזם הבסיסי בתורת ישראל . ההנחה היא שהמצווה " ואהבת לרעך כמוך" היא " כלל גדול בתורה , " ערך בסיסי שממנו נובעות שאר המצוות שבין אדם לחברו . ואולם קריאה זו , הן של הפסוק בהקשרו בתורה הן באופן שחז"ל הסבירוהו , היא פרשנות מורחבת למדי . 246 על המתח בין הממד הדתי לממד הלאומי בגיור ראו מאמרי " פולמוס הגיור המתחדש" ( ברנדס , תשס"ח ) ובמקורות המוזכרים שם . עוד ראו צבי זוהר ואבי שגיא , מעגלי זהות יהודית בספרות ההלכתית ( זוהר ושגיא , ;( 2000 מנחם פינקלשטיין , הגיור — הלכה ומעשה ( פינקלשטיין , תשנ"ד . (
|
|
|