|
|
Page:202
בימי השופטים והמלוכה בתקופת הבית הראשון מתוארים נישואין עם נשים נוכריות . דוגמת המופת הידועה היא רות המואבייה , אם סבו של דוד המלך , " אמה של מלכות . " סיפור המופת של רות , המשמש אב טיפוס ומקור להלכות גרות ( יבמות מז ע"ב , ( מופיע רק עם הצטרפותה של רות השבה ממואב לבית לחם ולקראת נישואיה השניים עם בועז . קודם לכן היו אלה נישואין סתמיים של מהגרים במואב , מחלון וכליון , עם ערפה ורות המואביות . גם שמשון השופט הגיבור נושא נשים מקומיות , והסיפור המקראי מדגיש את הנזק שנגרם לו מכך , אך לא את עצם האיסור . הביקורת על נישואיו של שלמה המלך עם נשים נוכריות רבות מנומקת בכך ש"הטו את לבו" אחרי אלוהיהן ( מלכים א יא , ד . ( סביר להניח שבדרך כלל הנישואין היו בתוך המשפחה והעם . הדוגמאות החריגות אינן נשללות כמעשה פסול בפני עצמו , אלא תמיד בהקשר של הסכנה הנשקפת לתורה ולמצוות בקשר עם נשים שדתן ואמונתן שונה . החל מימי שיבת ציון מוצאים מאבק על נישואי התערובת וביטולם , ובשנות הגלות התפתח האיסור על נישואין עם עמי הארץ לראיית ההתבוללות כאסון לאומי ודתי . גיור : בין השתלבות אתנית להשתלבות דתית הדרך להצטרף לעם ישראל היא דרך הגיור . עם השלמת תהליך הגיור מדגישים בפני הגר את ייחודו של עם ישראל , שאליו זכה להצטרף זה עתה : טבל ועלה אומרין לו דברים טובים דברים של ניחומים , במי נדבקת , אשריך , במי שאמר והיה העולם ברוך הוא , שלא נברא העולם אלא בשביל ישראל , ולא נקראו בנים למקום אלא ישראל , ואין חביבין לפני המקום אלא ישראל ( מסכת גרים , פרק א , הלכה א . ( 245 עבודה זרה לו ע"ב . רמב"ם , הלכות איסורי ביאה יב . על ימי שיבת ציון ראו שרה יפת , " היבטים אחדים של הגדרת הזהות בימי בית שני : מסורת יציאת מצרים ותפיסת הבחירה" ( יפת , תשנ"ב . ( על הגישה הכללית להתבוללות ראו חיים הלל בן ששון , " ההתבוללות בתולדות ישראל" ( בן ששון , . ( 1976 לבעיית נישואי התערובת בישראל מן המקרא ועד ימינו ראו זאב פלק , " נישואי תערובת במשפט העברי ובמשפט המדינה" ( פלק , תשס"ה . (
|
|