|
|
Page:201
פרק ד התבדלות לאומית מערכת מצוות שהדרישה להתרכזות פנים לאומית על חשבון האנושיות וההזדהות עם כלל האדם ניכרת בה היטב היא בתחום הנישואין . ההנמקה המקראית לכך אינה "טוהרת הגזע" כי אם הבידול התרבותי : ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנ › › בת › לא תקח לבנך : כי יסיר את בנך מאחרי ועבד › א להים אחרים וחרה אף ה' בכם והשמידך מהר ( דברים ז , ג-ד . ( בסיפורי האבות שבספר בראשית האבות נושאים נשים מן העמים שסביבותיהם מתוך העדפה לנישואין עם בנות המשפחה מחרן . כאשר נחטפה דינה בת יעקב על ידי שכם בן חמור " אבי שכם" נוצר מתח בין בית יעקב ובין תושבי שכם . כנקמה על החטיפה וכדי לשחרר את דינה אחותם פשטו בני יעקב על העיר שכם והרגו בתושביה , למורת רוחו של יעקב . גם מפרשה חמורה זו אין משתמע שלבני יעקב אסור היה באיסור מוחלט לשאת נשים מבנות הארץ , אלא רק ביקורת על החטיפה והכפייה . יהודה בן יעקב התחתן עם תמר , מבנות הארץ , וגם יוסף נושא במצרים אישה מצרית . ראשית ההתבדלות בין המצרים לבני ישראל מתוארת דווקא כיוזמה מצרית : יוסף מפריד בעת הסעודה את אחיו מן המצרים : " וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האוכלים אתו לבדם , כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם כי תועבה היא למצרים" ( בראשית מג , לב . ( עם ירידת בני יעקב מצרימה מתחיל תיאור של התבדלות שראשיתו בדרישתם להתיישב בנפרד בארץ גושן , ה"גטו" הראשון ( בראשית מז , א-ו . ( בתחילת ספר שמות , בד בבד עם תיאור צמיחתו הדמוגרפית המהירה של עם בני ישראל , מתעצמת ההתבדלות בין העברים ובין המצרים . האיסור על נישואין עם נשים נוכריות מובא בדרך כלל בתורה בנימוק של החשש להליכה אחרי אלוהיהם הנוכריים ועזיבת , 'ה ולא כחילול של קדושת האומה , בניגוד לדיני הנישואין המיוחדים לשמירת קדושת הכהונה ( ויקרא כא . (
|
|
|