|
|
Page:188
פרק ב לידתה של אומה יציאת מצרים מעבדות לחירות משפחת בני יעקב הבשילה במצרים לכלל עם , ויציאתו של העם ממצרים נעשתה על מנת לאפשר להם לעבוד את . 'ה העם שוחרר אפוא מעבדות אדם , נעשה עם בן חורין , ובכך נתאפשר לו להיות העם הנבחר לקבל את התורה , לקיימה ולהביא את דבר האלוהים לכלל בני האדם : ויאמר משה אל העם : זכ › ר את הי › ם הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד ה › ציא ה' אתכם מזה [ ... ] והגדת לבנך בי › ם הה › א לאמר : בעב › ר זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים : והיה לך לא › ת על ידך › לזכר › ן בין עיניך למען תהיה ת › רת ה' בפיך כי ביד חזקה ה › צאך ה' ממצרים . ושמרת את החקה הזאת למ › עדה מימים ימימה ( שמות יג , ג-י . ( החירות שמדובר בה ביציאת מצרים אינה חירות פרטית של האדם היחיד , אלא חירות לאומית — שחרורו של העם משעבוד . רעיון העצמאות הלאומית יהפוך לימים ערך מרכזי בתרבות הכללית . לאמיתו של דבר הרעיון הלאומי הגיע לשיא עיצובו ופיתוחו רק במאה התשע עשרה , עם התפתחותן של תנועות לאומיות באירופה ועם קריסת הקולוניאליזם במאה העשרים . מבחינתו של עם ישראל מוצאו של הרעיון בסיפור יציאת מצרים המקראי . יש לתת את הדעת שזיכרון יציאת מצרים קשור בתורה לא רק עם התחדשות הלאום , אלא גם עם החובה לעבוד את , 'ה לשמור את תורתו ולקיים את מצוותיו . 231 ראו מיכאל וולצר , יציאת מצרים כמהפכה ( וולצר , . ( 1993 אין להאריך בדחיית השיטה המוזרה שהיהדות אין בה ממד לאומי עד המאה התשע עשרה כדעתו של שלמה זנד ,
|
|
|