|
|
Page:185
ואחר בא › משה ואהרן ויאמר › אל פרעה : כה אמר ה' א להי ישראל שלח את עמי ויחג › לי במדבר . ויאמר פרעה : מי ה' אשר אשמע בקל › לשלח את ישראל ? לא ידעתי אתה' וגם את ישראל לא אשלח . ויאמר : › א להי העברים נקרא עלינ › נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' א להינ › פן יפגענ › בדבר א › בחרב ( שמות ה , א-ג . ( בזמן שעם ישראל וזקניו שומעים את בשורת משה ומאמינים בה , גם אם בזהירות ובחשש , פרעה כופר לגמרי בחידושו של משה . את אלוהים פרעה מכיר . שמו נודע במצרים עוד בימי יוסף , בספר בראשית ( בראשית מא , פסוקים טז , כח , לט . ( ואולם שם ה' אינו ידוע לפרעה , הוא לא שמע מעולם את שמעו ואף אינו מוכן להכיר בו . הוא חושד במשה שהמציא א ל חדש כתואנה לפטור את בני ישראל מעבודתם . בתשובתם מסבירים משה ואהרן לפרעה מיהו אותו ה' שאת שמעו לא שמע : זהו " אלוהי העברים . " חלק ניכר מסיפור המאבק בין משה לפרעה , המופתים ועשר המכות , נועד להביא לידי כך שפרעה ומצרים — וכנראה גם בני ישראל — יכירו את ההנהגה החדשה של " אלוהי העברים" ( שמות ז , פסוקים ד-ה , ט , טז . ( הגות והתגלות שני ספרי הגות של גדולי חכמי ישראל בימי הביניים חלקו ביניהם את הצגת העולם משתי נקודות המבט הנבדלות שאנו עוסקים בהן : האנושית והלאומית . ספרו של הרמב"ם מורה נבוכים מיוסד על החוכמה . תפיסת האלוהים שבו היא תפיסה רציונלית , וגם טעמי המצוות שבו שכליים והגיוניים . הספר משקף מחשבה כלל אנושית , ואין בו התייחסות להיותו של עם ישראל " עם סגולה . " גם בנבואה רואה הרמב"ם הישג עילאי של השכל . כנגדו , ספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי הוא ספר לאומי מובהק , והתורה על פיו ממוקדת בעם ישראל שבארץ ישראל . מבחינת כלי ההכרה האנושיים ומקורות הסמכות הוא מעמיד במרכז את הנבואה המיוחדת לעם ישראל , ואת השכל האנושי הכללי הוא מציב בדרגה נמוכה מן ההתגלות הנבואית , הן מבחינת אמינותו הן מבחינת סמכותו .
|
|
|