|
|
Page:162
גם עבד ושפחה כנענים זוכים עם כניסתם לעבדות לשינוי לטובה במעמדם האישי , שכן הם נכנסים באופן חלקי לבית ישראל . הם עוברים גיור חלקי ומתחייבים במקצת המצוות . משכך חלים עליהם זכויות וחיובים מוספים של מצוות שבין אדם לחברו , נוסף על זכויות האדם האוניברסליות . במקרים שבהם העבדות פוגעת בזכויות יסוד של העבד , הוא יוצא לחירות . איסור " לא תסגיר עבד אל אדוניו" ( דברים כג , טז ) והשחרור המידי של עבד שהוטל בו מום הם דוגמאות למגבלות המוטלות על זכות האדון בעבדו . חירותו של העבד וכבודו גוברים על זכות הקניין של רבו במקרים אלו . ג'ון לוק על העבדות בהקשר זה ראוי לצטט את הבנתו של ג'ון לוק את מעמד העבדות בישראל הקדומה . כך כתב בספרו על הממשל המדיני : אמנם בקרב בני ישראל , וגם בקרב אומות אחרות , מוצאים אנו שבני אדם מכרו את עצמם ; אולם ברור שמכרו את עצמם לעבודת פרך בלבד , לא לעבדות . כי ברור שהאיש הנמכר לא היה כפוף למרות מוחלטת , שרירותית ורבת עריצות . כי מן הנמנע היה שיהא האדון זכאי להרוג את מי שמחוייב היה לשלחו לחפשי למועד מסוים ; ולא זו בלבד שאדונו של עבד כזה לא היתה בידו מרות שרירותית על חייו של הלה , אלא אף לא היה זכאי להטיל בו מום , ואם הכה איש את עין עבדו ושיחתה , או הפיל שן עבדו , יצא העבד לחפשי . ג'ון לוק , מאבות המחשבה ההומניסטית והליברלית , היטיב להבחין בין השימוש הכוללני במושג עבדות ובין הפרטים העובדתיים המאפיינים את ההתקשרות בין מעסיק לעובדיו והנחשבת עבדות בתקופות שונות . 204 רמב"ם , הלכות עבדים ט , ה . 205 על פי שולחן ערוך , יורה דעה רסז , מ ו פה . 206 לוק , המסכת השנייה על הממשל המדיני , פרק ד , סעיף 24 ( לוק , . ( 1959 207 אמנם אין לטעות בדבריו אלו ולחשוב שלוק ראה ערך חיובי בעבדות . ככלל ג'ון לוק
|
|