|
|
Page:155
על ידי קבלני כוח אדם , דרכוניהם מוחזקים בידי הקבלנים , והם מוכרים אותם לעבדות כעובדים סיעודיים בתוך משפחות או לחקלאים ולחברות בנייה . יש להדגיש שכאן אין מדובר בעבריינים , אלא גם במי שנוהג עם העובדים הזרים על פי החוק ובהגינות גמורה . מבחינת הקטגוריות ההלכתיות בדרך כלל עדיין מתקיימים ביניהם יחסי אדון-עבד קלסיים , המוסדרים בחוק ובמשפט , בדיוק כמו שהיו קיימים בימי הביניים ובעת העתיקה . בהקשר זה אפשר לדון אפילו במעמדו של כוכב ספורט ש"כרטיס השחקן" שלו מצוי בידי אגודת ספורט או סוכן אישי , והוא ניתן למיקח ולממכר . גם עבדות מבריקה ונוצצת עבדות היא , ואף זה אינו חידוש בהיסטוריה של עולם העבדים , שכן גם בעבר היו עבדים שהגיעו למעמד נכבד ובכיר ביותר ועדיין היו עבדים . לפיכך בדיון על עבדות יש לשאלות הלשון משקל חשוב , שכן לא די בשימוש במינוחים הפשוטים — " עבד" או " בן חורין" — אלא יש לבחון היטב מה כלול בהגדרה זו מבחינה מהותית בכל מקרה לגופו . החופש כערך דתי — החירות לקיים מצוות שלילת העבדות בתורה אינה נובעת ישירות מערכו של האדם כצלם אלוהים , אלא מהמאבק של עם ישראל לשחרור מעבדות ביציאת מצרים . התורה אינה מתארת את המאבק של משה בפרעה כמאבק על ערך החירות האישית , אלא כמאבק לאומי לשחרור בני ישראל מן השעבוד למצרים . יציאת מצרים נועדה לאפשר לעם ישראל את החופש לעבוד את אלוהיהם . " עבדי הם , ולא עבדים לעבדים" ( קידושין כב ע"ב . ( במילים אחרות , המלחמה בעבדות אינה נתפסת בתורה כמאבק אוניברסלי יסודי על " חירות האדם , " אלא כערך ייחודי פנים לאומי שנועד לאפשר בעיקר את החירות לקיום מצוות . מעין רעיון ה"חירות לדת" המצוי בשיח הדמוקרטי המודרני . החופש לבחור בין טוב לרע נתפס כתנאי יסודי בעולם המצוות . כדברי הרמב"ם : 192 ראו ספרו של מיכאל וולצר , יציאת מצרים כמהפכה ( וולצר , . ( 1993 המחבר מדגיש את ההיבט של האהדה לזולת בעמדה המוסרית של היהדות כערך המוטבע בעם שחבלי לידתו הם ביציאה מעבדות .
|
|
|