|
|
Page:154
פרק ז חירות פתיחה קצרה בענייני לשון ומהות בשונה מן הערכים הקודמים , המושג חירות כלל אינו קיים בשפת המקרא . בלשון המקרא ניגודה של העבדות הוא החופש : " לחפשי תשלחנו . " חירות קיימת כמושג המנוגד לעבדות בלשון חז"ל , אך גם בלשון חכמים יש לשים לב שלא כל שימושי הלשון דומים לאלו שבעברית המודרנית , ולכן יש להיזהר בציטוטים מלשון חכמים ולבדוק היטב אם במקור משמעותם הייתה זהה לזו הניתנת להם בימינו . כך לדוגמה המונח " בן חורין" בלשון חז"ל מכוון לבן אצולה , ולא לאדם חופשי דווקא . כך כנראה יש לפרש גם את הביטוי בהגדה של פסח " כולנו בני חורין" — לא במובן של בני אדם חופשיים , אלא כבני אצילים . ביטוי זה מעיד על האופן שבו חוגגים את ליל הסדר — בהסבה , בשתיית יין , כדרכם של בני האצילים — אך לאו דווקא כביטוי של חירות , המנוגד לעבדות , במובן המצומצם של המושג . לפתיחה לשונית זו חשיבות רבה . כפי שנראה להלן , נושא המינוח חשוב מאוד בכל דיון על ענייני עבדים . כיום הכול מתנגדים ל"עבדות , " ולכן מביטים בעין רעה על הלגיטימציה , ולו החלקית , הניתנה לעבדות בתורה ובעולם העתיק בכלל , שכן אין הם בוחנים מה מכיל מושג העבדות . מתברר שאותם בני אדם המניחים כמובן מאליו שאין מקום לעבדות בעולם המודרני והנאור , מקיימים עבדות גמורה על פי כל קריטריון של המשפט העברי וההלכה במגוון של הקשרים . נמנה כמה דוגמאות . בתי הסוהר — אסיר בכלא מודרני הוא עבד לפי רוב הקריטריונים המשפטיים שאפשר להציע לעבדות , שכן חירותו מוגבלת הרבה יותר מההגבלות שהוטלו על העבדים בעולם העתיק ברוב המקומות וברוב הזמנים . הצבא — חייל המשרת בצבא הסדיר בישראל כפוי לכך על פי חוק , וחירותו נשללת ממנו לשלוש שנים כמעט ללא יכולת לערער על כך . תעסוקה — עובדים זרים המובאים לארץ
|
|
|