|
|
Page:139
בלתי מוגבל , ומשתמשים בה רק כאשר נחוץ להתקין תקנות לצורך הציבור מתוך נקודת מוצא יסודית שהממון שייך ביסודו של דבר לבעליו וההפקעה מותרת רק לצורך מיוחד . זכות הקניין של המלך אחת הפרשיות הידועות הנראות מנוגדות לזכות הקניין הפרטי היא התיאור המאיים של שמואל הנביא את סמכויותיו של המלך : ויאמר שמ › אל את כל דברי ה' אל העם השאלים מאת › מלך : ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם . את בניכם יקח ושם ל › במרכבת › › בפרשיו ורצ › לפני מרכבת : › ולש › םל › שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חריש › ולקצר קציר › ולעש › ת כלי מלחמת › › כלי רכב : › ואת בנ › תיכם יקח לרקח › ת › לטבח › ת › לאפ › ת : ואת שד › תיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הט › בים יקח ונתן לעבדיו : וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו : ואת עבדיכם ואת שפח › תיכם ואת בח › ריכם הט › בים ואת חמ › ריכם יקח ועשה למלאכת : › צאנכם יעשר ואתם תהי › ל › לעבדים ( שמואל א ח , י-יח . ( התנאים נחלקו בשאלה אם התיאור שתיאר שמואל הנביא את זכויות המלך הוא הפרזה שנועדה להרתיע את ישראל ולגרום להם לסגת מבקשתם למינוי מלך , או שהיא מתארת כדין את משפט המלך בישראל . המפרשים והחוקרים נחלקו בשאלה מה מידת ההתנגדות של המקרא לשלטון מלוכני , וכיצד יש ליישב את הסתירות בין המקומות שבהם מינוי המלך נתפס כמצווה ושיטת השלטון המלוכנית כערך חיובי עם המקומות שבהם ניכרת עוינות כלפי מוסד המלוכה ושלילה שלו . נראה שהמקרא מציע שני › ת : מצד אחד השלטון נחוץ , כדברי חז"ל , שאלמלא מוראה של מלכות " איש את רעהו חיים בלעו" ( משנה , אבות ג , ב . ( מובן שהענקת סמכויות יתר למלך או למערכת שלטון אחרת , לרבות האפשרות לשלול 174 ראו אנציקלופדיה תלמודית , הערך "הפקר בית דין הפקר . "
|
|
|