|
|
Page:129
גנבת נפשות גנבת נפשות , כלומר חטיפת בני אדם על מנת לסחור בהם או לשעבד אותם , היא איסור כפול : גם פגיעה בכבוד האדם וגם פגיעה בזכות הקניין שלו . העונש — " מות יומת" — מעיד על חומרת ההתייחסות לעברה זו : וגנב איש › מכר › ונמצא ביד › מ › ת י › מת ( שמות כא , טז . ( כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר ב › › מכר › › מת הגנב הה › א › בערת הרע מקרבך ( דברים כד , ז . ( על פי חז"ל הגנבה המנויה בעשרת הדיברות בצו של " לא תגנוב" היא גנבת נפשות ולא גנבת ממון ( פירוש רש"י לשמות כ , יב ) על פי הקשרה , לצד האיסור על רציחה וניאוף . גנבת נפשות חמורה כדיני הנפשות של רצח וניאוף שקדמו לה , שכן יותר משהיא פוגעת בזכות ממונית כמו גנבה רגילה , היא פוגעת בכבוד האדם וחירותו כשכנותיה הרציחה והניאוף . נוסף על עצם מעשה הגנבה מופיע גם המושג " להתעמר , " שפירושו להשתמש באדם שנחטף . חומרתה של העברה מובנת גם מתוך המעשה המינימלי המחייב בעונש : ואפילו לא נשתמש בו אלא בפחות משוה פרוטה כגון שנשען עליו או נסמך בו אע"פ שהנגנב ישן הרי זה נשתמש בו ( רמב"ם , הלכות גניבה ט , ב . ( מקובל לומר שסחר בבני אדם הוא תופעה חדשה שהתפתחה בעולם הגלובלי המודרני ולהבחין בינה ובין העבדות העתיקה . כיום מתפתח עיסוק נרחב הן שם בעיקר בהקדמת העורכים ובמאמרים בשער הרביעי . על ההכרח בהגבלת זכויות הקניין כדי לקיים חברה דמוקרטית תקינה ראו קמיר , , 2006 עמ' . 27-26 לדיון רחב בסוגיית הצדקה והרווחה התלמודיות בהלכה ובאגדה ראו בפרק השני בספר אגדה למעשה , ב ( ברנדס , . ( 2011 157 משנה , סנהדרין יא , א . 158 להרחבה בעניין גנבת נפשות וסחר בבני אדם ראו סנהדרין פה ע"ב . רמב"ם , הלכות גנבה ט , א-ו .
|
|
|