|
|
Page:64
ערך החיים וחובת ההצלה המחויבות להגן על חיי האדם אינה מוגבלת רק לממד האיסורי של " לא תרצח . " היא מצווה אקטיבית המחייבת להימנע מלסכן חיים ולפעול להצלת חיי אדם הנתון בסכנה . אסור להעלים עין מאדם הנתון במצוקה או בסכנה . חובה לפעול פעולה פיזית של הצלה , פעולה משפטית או שכרוכה בהוצאות כספיות : תניא : מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו ? תלמוד לומר : " לא תעמד על דם רעך" ( ויקרא יט , טז ; סנהדרין עג ע"א ; רמב"ם , ספר המצוות , לא תעשה רצז . ( חובת ההצלה היא דוגמה מובהקת לכך שמשנת ערכי האדם בתורה מדברת במקביל בשתי שפות : זכויות וחובות . בתפיסות ליברטיאניות — חירותניות קיצוניות — של זכויות האדם , " לא תעמוד על דם רעך" אינה כלולה במערכות זכויות היסוד ואף אינה נובעת ממנה ישירות . בחוק הישראלי גבר בעניין זה המשפט העברי על התפיסה הליברלית , שכן המחוקק הישראלי קבע שחובה להציל אדם בעת סכנה , ומי שנמנע מכך הוא עבריין בר עונשין . החוק מבוסס על מצוות " לא תעמוד על דם רעך" המקראית , ואינו קיים באחדות ממדינות המערב , שכן התפיסה הליברלית מותירה את ההחלטה אם להתערב ולהציל את הזולת בחופש הפרטי ומחוץ לחובה החוקית . 55 סנהדרין עג א"א ; רמב"ם , הלכות רוצח ושמירת הנפש א , יד ; שולחן ערוך , חושן משפט תכו ; שו"ת ציץ אליעזר ( הרב ולדנברג , ירושלים , המאה העשרים , ( חלק יט , ב . לשאלה אם הניצול חייב להשיב את עלות פעולות ההצלה ראו לדוגמה פסקי הרא"ש ( רבנו אשר בן יחיאל , גרמניה , ספרד , המאה השלוש עשרה-ארבע עשרה ) לסנהדרין , פרק ח , סימן ב ; שו"ת מהר"י וייל ( ר' יעקב וייל , גרמניה , המאה החמש עשרה , ( סימן קמח . בית יוסף ( ר' יוסף קארו , צפת , המאה השש עשרה , ( חושן משפט תכו ; ציץ אליעזר , חלק י , כה , כט . בעניין חוק " לא תעמוד על דם רעך" ראו מאמריהם של מרדכי הלפרין , '" לא תעמוד על דם רעך' הדין והחוק" ( הלפרין , תשנ"ט , ( ואליעזר בן שלמה , " החובה להציל נפשות בישראל" ( בן שלמה , תשנ"ד . (
|
|