|
|
Page:62
חמור . התורה מבחינה בפירוט בין שוגג למזיד בכל הנוגע להתמודדות עם גאולת הדם ולהגלייתו של הרוצח לעיר המקלט . בעקבות הפרשיות שבתורה גם ההלכה התלמודית עוסקת בפירוט רב בהגדרת הרצח בשגגה ועונשיו , והיא מבחינה בין כמה רמות של גרימת מוות — החל בדרגה החמורה ביותר של רשלנות , הקרובה ביותר למזיד , וכלה בנמוכה ביותר , הנחשבת " אונס" ופטורה מכל אחריות ועונש . עיר מקלט — הגנה על חיי הרוצח על פי התורה הרוצח בשגגה גולה לעיר מקלט . משה רבנו והנכנסים לארץ אחרי מותו נצטוו להקצות ערים בארץ שישמשו ערי מקלט ( במדבר לה ; דברים ד ; דברים יט , יהושע כ-כא . ( על פי פשוטו של מקרא עיר המקלט נועדה להציל את הרוצח מיד גואל הדם , ואולם בד בבד ההגליה אליה מתפרשת כעונש לרוצח . דיני גאולת הדם ועיר המקלט מאזנים בין דמו של הנרצח לדמו של הרוצח . מצד אחד הפרשה שבתורה מבהירה את חומרת ההתייחסות להריגה , אפילו בשגגה ; ומן הצד האחר אין הצדקה להריגתו של הרוצח בשגגה , שכן העברה אינה מחייבת מיתה . המגבלות הרבות שהטילו חכמים על פי דרשת הכתובים על גאולת הדם מצביעות על הבנתם שהתורה מבקשת למנוע שפיכות דמים נוספת או מרחץ דמים שיתרחש בעקבות סדרת גאולות דם הדדיות . 51 גם במקרה כזה אין זיכוי גמור מאשמה . " כי יפול הנופל ממנו" מרמז על קיומה של אשמה מסוימת אצל כל אדם שאיתרע בידו מעשה של שפיכות דמים ( מדרש אגדה , מהדורת בובר לדברים כב , ח , מובא בפירוש רש"י . ( תודעת האחריות והאשמה של המסבב מוות לחברו בשגגה הגיעה לשיא חומרתה בתיקוני התשובה שהוסדרו לרוצח בשגגה בחסידות אשכנז . ראו ספרו של יעקב אלבוים , תשובת הלב וקבלת יסורים ( אלבוים , תשנ"ג ;( מאמרו של יוסף דן , " לתולדות תורת התשובה של חסידי אשכנז" ( דן , תשמ"ה , ( ומאמרה של מיכל טיקוצ'ינסקי , " בקשת הייסורים" ( טיקוצ'ינסקי , תשע"ב . ( 52 כעונשו של קין , הרוצח הראשון : " נע ונד תהיה בארץ" ( בראשית ד , יב . ( וראו מאמרם של איתמר ורהפטיג ושלמה רבינוביץ , " עיר מקלט במערכת הענישה המודרנית" ( ורהפטיג ורבינוביץ , תשס"א . ( 53 עמדת החכמים כלפי גאולת הדם היא דו ערכית . יש הרואים בגאולת הדם מצווה , ויש הרואים בה רק לגיטימציה לרגש קמאי , שהוגבל ביותר על ידי כינונה של עיר המקלט
|
|