|
|
Page:61
הערבות ההדדית בין בני ישראל מקורה בהיותם " ממלכת כוהנים וגוי קדוש , " והוויה זו מטילה מגבלות על חירויות הפרט בשם טובת הכלל , האומה . ערבות ואחריות אלו יידונו בהרחבה בשער השני . בכל אופן , חשיבותו של העיקרון הבסיסי שנקבע בהלכת אי הכפייה שפתחנו בה אינה מבוטלת , ויש בה כדי למנוע הפעלת כוח , בלא דין ובלא משפט , כדי למנוע מן הזולת את חירותו הבסיסית לעשות כרצונו כאשר הוא אינו מאיים ישירות בפגיעה באחרים . מידת הזהירות בחיי אדם הצו הראשוני הנובע מערך החיים הוא האיסור לרצוח . זהו צו חד משמעי וברור , המופיע בקיצור ובתמציתיות שאינה מותירה מקום להסתייגויות בעשרת הדיברות : " לא תרצח . " ואולם בכך אין די . התורה עוסקת בהרחבה בהריגה בשוגג , וזה אחד התיאורים להריגה שכזאת : ואם בפתע בלא איבה הדפ › א › השליך עליו כל כלי בלא צדיה , א › בכל אבן אשר ימ › ת בה בלא רא › ת ויפל עליו וימת , וה › א לא א › יב ל › ולא מבקש רעת , › ושפט › העדה בין המכה › בין גאל הדם על המשפטים האלה . והציל › העדה את הרצח מיד גאל הדם ( במדבר לה , כב-כה . ( השימוש במונח החמור " רוצח" למי ש"הכה את רעהו בבלי דעת" והוא " לא שונא לו מתמול שלשום" ( דברים ד , מב ; דברים יט , ד-ה ) מורה על החומרה שהתורה מייחסת לשפיכות דמים , גם אם נעשתה בשוגג . גם רשלנות היא פשע שעונשו 49 להלן עמ' . 154 50 עשרת הדיברות נחשבים הגרעין המרכזי של התורה ומערכת המצוות כולה , ולכן אפשר לראות במצוות המופיעות בהם יסוד ומפתח לכל התורה . בעבר היו קוראים את עשרת הדיברות יחד עם קריאת שמע מדי יום ביומו , ופייטנים חיברו פיוטים שבהם שזרו את כל תרי"ג המצוות מסביב לעשר מצוות יסוד אלה . הנימוק המובא בתלמוד להמעטת השימוש הריטואלי בעשרת הדיברות כמוקד התורה הוא החשש מפני ה"מינים" שטענו שדי בקיומן של עשר המצוות ומכוח זה המעיטו בחשיבותן של יתר המצוות ( ברכות יב ע"א . (
|
|
|