|
|
Page:39
ראוי להעיר שהמונח " שוויון" הוא מונח בעייתי . הוא שונה מהמונח " זהות" ומניח מקום לשוני במקרה של איש ואישה , ומתוך כך קשה להבחין אימתי השוני בדפוסי ההתנהגות , באורחות החיים , בחובות ובזכויות הוא ביטוי לשונות הטבעית ואינו מבטא אפליה וחוסר שוויון , ואימתי הוא מבטא ערעור על ערך השוויון . לא כאן המקום להרחיב בסוגיה זו , אבל חשוב לציין שהיא משאלות היסוד של תורת זכויות האדם בישראל ובעולם כולו . השאלה נשאלת לא רק בדבר ההבדלים בין איש לאישה , אלא בכל פינה ופינה שבה מנסים להחיל את ערך השוויון בחברה אנושית שמטבעה מכילה מגוון של הבדלים , כמו שניסחו חז"ל במשל המטבעות ( לעיל עמ' . ( 37 איש ואישה : פרו ורבו לאחר שברא האל את האדם כזוג , הוא בירך אותם והטיל עליהם משימה : ויברך אתם א להים ויאמר להם א להים פר › › רב › › מלא › את הארץ וכבשה › רד › בדגת הים › בע › ף השמים › בכל חיה הרמשת על הארץ ( בראשית א , כח . ( המצווה הראשונה שהוטלה על האדם בתורה איננה רק מצווה , אלא היא ברכה וגם צורך טבעי לאדם ולכל הבריאה כולה . המצווה איננה רק חובה , אלא גם זכות יסודית שאין למנוע אותה מאדם . מצוות פרייה ורבייה היא הבסיס למכלול ר' יצחק אברבנאל ( פורטוגל איטליה , המאה החמש עשרה ) בפירושו על התורה לבראשית א , כז , דייק מן הפסוק בפרק א שרק האדם נברא ב"צלמו , " ואילו על בריאת " זכר ונקבה" בהמשך הפסוק לא נאמר בצלמו . מתוך כך הוא מסיק שלאישה אין " צלם אלוהים . " אבל דעתו איננה הדעה המקובלת . ייתכן שגם לדבריו יש להבחין בין המשמעויות של " צלם אלוהים , " ורק זו האינטלקטואלית נתייחדה לאיש ולא לאישה . ראו פרק א בספרו של אבי וינרוט , פמיניזם ויהדות ( וינרוט , תשס"א . ( בנו של ר' יצחק , ר' יהודה אברבנאל ( המאה החמש עשרה-שש עשרה , ( מתאר בשיחות על האהבה את סיפור האנדרוגינוס האפלטוני כעיוות של הסיפור המקראי והמדרשי ( אברבנאל , תשמ"ג , עמ' . ( 409-406 בעקבותיו הולכים גם נפתלי רוטנברג בספרו איילת אהבים : עיונים בחכמת האהבה ( רוטנברג , , ( 2004 וחיים כהן בפרק " שוויון ושוני" בספרו זכויות אדם במקרא ובתלמוד ( כהן , תשמ"ט . (
|
|