|
|
Page:18
דרך הילוכי בחקר מקומן של " זכויות האדם" ביהדות נפר › ה והלכה לפניי תמונה מקפת של מערכת רחבה ויסודית מאוד , שבסופו של דבר התבררה כתואמת במידה מרובה את תפיסת זכויות האדם בעולם המודרני והבתר מודרני . דבר ידוע הוא שרבים מן ההוגים הראשונים של ההומניזם והליברליזם באירופה ובאמריקה כתבו ויצרו מתוך תודעה דתית המבוססת על התנ"ך , ובכתביהם אפשר למצוא ציטוטים והסתמכות מרובה על המקרא . לא ייפלא אפוא שקיים קשר עמוק ויסודי בין התמונה של זכויות האדם הנפר › ת מתוך עיון במקורות התורניים , הן מן המקרא הן מהתורה שבעל פה הנסמכת עליו , ובין התפיסות הבסיסיות של זכויות האדם בתרבות הכללית . לפיכך הבנתי שמשימתי כאן שונה במהותה מן המשימה הדיאלוגית דיאלקטית הרגילה של המפגש בין אורתודוקסיה למודרנה . החידה שעלתה וצפה מתוך הקריאה במקורות התורניים הייתה כיצד בכלל נוצר הפער בין התפיסה הדתית הלכתית מסורתית ובין ההגות ההומניסטית ליברלית שביסוד משנת זכויות האדם ? כמענה לשאלה זו נוצר השער השני , ובו צפה ועולה נקודת מבט שונה לחלוטין של התורה . את נקודת המבט של השער הראשון כיניתי " צלם אלוהים" באשר היא מבוססת ברובה הגדול על תפיסת האדם כיצור שנברא בצלמו של הבורא ועל ראיית מערכת המוסר והמצוות של התורה כמבטאות את היחס המיוחד הזה שבין אדם לבוראו . מדובר בתפיסת עולם כלל אנושית , אוניברסלית , הנוגעת במידה דומה לעם ישראל ולכלל המין האנושי . נקודת מבט זו היא נקודת המבט שמוצאה בריאת העולם והאדם , היא מושרשת היטב בספר בראשית ובתורה כולה , ופניה האוניברסליים באים לידי ביטוי ב"שבע מצוות בני נח" כמו שיפורטו בשער הזה . 6 ראו למשל מאמרו של משה גרינברג , " מושג הזכות ( Right ( במקרא" ( גרינברג , תשנ"ז ;( מאמרה של פניה עוז זלצברגר , " שורשים יהודיים של הרפובליקה המודרנית" ( עוז זלצברגר , תשס"ג ) וכן בקובץ Schochet , Oz-Salzberger ) Political Hebraism . ( and Jones , 2008 והשוו מעוז , תשנ"ב ; אישון , תשנ"ו . 7 להשוואה בין מעמדם של בני נח ובני ישראל ראו מאמרו של אהרן קירשנבאום , '" הברית' עם בני נח מול הברית בסיני" ( קירשנבאום , תשל"ה . (
|
|
|