|
|
Page:11
משפחת האדמה › בזרעך . " לפני מתן תורה לעם ישראל בהר סיני מופיעה הקדמה הקובעת שנתינת התורה לעם ישראל נעשתה כדי להפכם ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש . " התפיסה של ממלכת כוהנים וגוי קדוש מחייבת את עם ישראל במערכת מצוות נוספת ורחבה בהרבה מהמערכת הבסיסית , האוניברסלית , של שבע מצוות בני נח . אמנם תחת הכותרת " שבע מצוות בני נח" נכללות הרבה יותר משבע מצוות , ועדיין — התורה מצווה על עם ישראל מערכת מצוות בהיקף רחב ביותר שאותן אין היא דורשת כלל משאר האומות . התפיסה של הוספה בקדושה של עם ישראל , בד בבד עם הוספה של מצוות , זכויות וחובות ייחודיות , מערערת בראש ובראשונה את ערך השוויון — לא רק ביצירת הבחנה בין ישראל לעמים אלא גם ביצירת הבדלים בתוך עם ישראל , כגון בין כוהנים לישראלים ובין גברים לנשים . הספר מברר בהרחבה את מושג הקדושה והבחירה בעם ישראל כעם סגולה ואת ההשלכות של תפיסה זו על משנת זכויות האדם . בראש ובראשונה הוא מברר מה טיבם של היחסים בין ישראל לאומות העולם . בקוטב האחד מוצאים מאמרים המביעים זלזול וסלידה מן הגויים בכלל ומעובדי עבודה זרה בפרט , ואילו בקוטב האחר עומדים על כנם המאמרים בדבר ערך האדם , המצויים בתשתית הקיום של האנושות . גם כאן , תפקידה של ההלכה הוא להתוות דרך של איזון בין המתחים הללו . לתוך הדיון על היחסים בין ישראל לאומות העולם נכנס גם רכיב היסטורי חשוב . הדיון אינו דיון תאורטי תאולוגי , חף מהקשרים תרבותיים , חברתיים והיסטוריים . ההיסטוריה העקובה מדם של שנאת ישראל לדורותיה הטביעה את חותמה בהגות היהודית ובהלכה וחוללה שבר עמוק באמון באנושיותם של בני נח . חלק גדול מן העמדות הרעיוניות וההלכתיות המייחדות ומצמצמות את היהודים בדל"ת אמותיהם , אגב הבעת איבה גדולה לעמים הסובבים אותם , נגזרו מן הניסיון ההיסטורי המר ולא מן התאוריה האידאלית של התורה . בנסיבות אחרות מפציעה מבין שורות ההלכה גם גישה המשמרת את הקוטב ההומניסטי ביחס אל כלל בני האדם . בהמשכו של הדיון על ממלכת כוהנים וגוי קדוש נבדקים אחד לאחד האתגרים שמציבה תודעת הקדושה על שיח הערכים והזכויות הכלל אנושי . כך , לדוגמה , ערך חיי אדם נדחה מפני מצוות קידוש השם . מעגלי הקדושה יוצרים הבחנות ומדרג בין בני אדם : בין כוהנים ללוויים וישראלים , בין ישראלים כשרים
|
|
|