|
|
Page:13
כרק ראשון התאטרון הדתי בצרפת של ימי הביניים בשביל להבין את מהות הטרגדיה של הרנסנס ואת האווירה והנסיבות שבהן נולדה אחרי שנת , 1550 שומה עלינו לעיין — ולו עיון חפוז ושטחי בלבד — בתולדות , 7 תאטד ק בצרפת של ימי הביניים , ובעיקר בתאטרון הדתי ( הנוצרי והתנ"כי ) לקראת סוף ימי הביניים . התאטרון הקומי של התקופה אינו מענייננו . בראשית דרכו , בתחילת המאה העשירית , היה התאטרון באירופה המערבית תאטרון דתי , שבא לעולם בחסותה של הכנסייה והתפתח בהדרכתה , ואפשר לומר גם בהשתתפותה הפעילה . לא היתה לו זיקה כלשהי לתאטרון הקלסי היווני או הרומי , שנעלם לגמרי כמה מאות שנים לפני כן . המחזות הראשונים היו כמין 'מערכונים' קצרים שהוצגו בחג הפסחא ותיארו את תחייתו של ישו הנוצרי ; תחילה היה קריין יחיד מדקלם אותם , ואחרי זמן מה התלוו אליו כמה פנטומימאים . במרוצת הזמן התחילו הדמויות 'משחקות' ומנהלות רב שיח ביניהן , וכן חוברו מחזות פשוטים ופשטניים כגק אלה גם לכבוד חג המולד , שנושאם היה כמובן הולדת ישו וכל הקשור בה . במקורם היו כל האירועים הללו קשורים בעבודת הקודש ; הטקסט עקב אחרי המקורות ( האוונגליון , ( והמוסיקה שליוותה אותו היתה מוסיקה כנסייתית , היא הזמר הגרגוריאני ; לימים נוספו על הזמירות הכנסייתיות גם לחנים חילוניים . עם הזמן התרבו המחזות הללו והתפתחו והחלו לצאת מבין כותלי הכנסייה , תחילה אל כיכר הכנסייה , ובסופו של דבר אל כל כיכר או רחבה בעיר ובעיירה . מאות בשנים עסקו באותם נושאים דתיים מסורתיים , שנשאלו מכתבי הקודש הנוצריים ומן ה'הגיוגרפיה' -
|
|
|