|
|
Page:5
בפתח הספר רושם אישיותו של אהרן אהרנסון והגותו חזק היה עלי מזמן . ביקורי בארכיון בית . אהרנםון בזכרון יעקב הגבירו את התרשמותי זו . נתגלה לפני אדם הפורץ משיגרת סביבתו ותקופתו' ובו בזמן נאמן לייעוד היהודי של זמנו . וכשם שלא היה מובן לאנשי תקופתו בארץ ישראל העותומנית בתחילת המאה' כן נשאר בלתי נודע כמעט לבני הדורות שבאו אחריו . לרוב אנשי הארץ נתמזג שמו בפעולתה של חבורת ניל"י רבת הגבורה , ( 1917—1915 ) שהיתר . לעצמה מיבצע רב תושיה אך שלב קצר בלבד בחייו רבי האנפין של אהרן אהרנסון . פועלו האינטלקטואלי מדעי םפרותי של אהרן אהרנםון נשאר גנוז בשביל הקורא העברי . מרבית כתביו ומאמריו נתפרסמו בשפות זרות ( אנגלית' צרפתית' גרמנית ועוד . ( מעטים תורגמו לעברית . כתביו העבריים ידועים למתי מספר ואינם מצויים בשוק הספרים . רק עתה רואים אור יומניו' שתורגמו לרוב מצרפתית . בקרב ב 1 טא נאים ואגרולוגים קשור שמו של אהרנסון בגילוי חיטת הבר ' ( 1906 ) מאורע מדעי בעל תהודה עולמית' שלא פסק להשפיע עד היום . אולם גילוי זה מעוגן היה בתפיסה עיונית מדעית כוללת , וספק אם היה בא לעולם בלעדיה . אף מצד היקף עיסוקיו המדעיים פרץ אהרן אהרנסון את שיגרת דורו ומושכלותיי : הוא היה . ב 1 טאנאי , אגרולוג וזואולוג ; גנטיקאי מיטיאורולוג וגיאולוג , כלכלן' היסטוריון ' וסוציולוג , י בלשן וגיאוגראף — אלו היו תחומי הגותו' חקירתו וכתיבתו העיקריים . בזמן מלחמת העולם הראשונה עשה את שלל ידיעותיו כלי לייעוץ אסטראטגי צבאי במטכ"ל הבריטי בקאהיר . נצטרף בו משהו מן האוניברסאליות של מדען הריניםאנם עם השאיפה לאינטגראציה של המדעים ברוח זמננו . אך האיש חי ופעל בארץ ישראל של ראשית המאה , שהיתר . גליל ספר עותומאני ויישוב יהודי דל . אכזבותיו מבני סביבתו והתנגשויותיו אתם נבעו מניגוד זה . יחד עם זאת היה אהרנסון הוגה דעות ומדינאי ציוני — ציוני בדחפיו התקיפים
|
|
|