|
|
Page:11
לעומת תפיסתם האופטימיסטית את ייעוד ישראל ותכלית ייסוריו , וכן מעמדה של האמונה ככוח יוצר העשוי לחולל תמורה מהפכנית כמציאות ההיסטורית . הכותרת הראשית לחלק הרביעי , כהצרות משלהי תש " ב לא היו כמותם' - גורות ת " ש-תש " ה ' ) השואה , " (' שמקורה בהגהת הרבי מפיאסצ'נה לדרשתו בחנוכה תש"ב ( נובמבר ( 1941 בגטו ורשה , הגהה שנרשמה בסוף נובמבר , 1942 היינו בעיצומן של ההגליות ההמוניות מהגטו למחנות ההשמדה , מבטאת אל נכון את תחושת בעליה באותם ימי הזוועה . הפרק הראשון בחלק זה שבספר הנוכחי , הפרק האחר עשר , הוא "מבוא מתודולוגי " המחולק לשניים : בראשון שבהם ניסינו להראות , כי השימוש במונח "השואה" לציון חורבנן המחריד של קהילות ישראל באירופה בימי מלחמת העולם השנייה הוא מכשלה היסטורית . בחלקו השני של פרק זה הערות מתודולוגיות על מהימנותה של ספרות העדות כמקור היסטורי , תוך בחינתן הביקורתית של עדויות ידועות ולא ידועות על האמונה וחיי הרת בגטאות ובמחנות . הפרק השנים עשר מוקדש כולו לעיון בדרשותיו של הרבי מפיאסצ'נה , רבי קלונימוס קלמיש שפירא , שהשמיען בגטו ורשה מראשית המלחמה ער ל 18 ביולי , 1942 ימים מעטים קודם ההגליות ההמוניות מהגטו אל מחנות ההשמדה . פרק זה הוא גרסה מתוקנת ומעודכנת של החוברת "התעודה החסידית הספרותית האחרונה על אדמת פולין - דברי הרבי מפיאסצ'נה בגיטו וארשא , " שיצאה לאור על ידי "יד ושם" בירושלים תשל"ט . בפרק השלושה עשר העלינו שלוש תעודות מימי הגזרות , הזורעות אור זו על זו , והן : ( א ) תרעומתה של הרבנית מסטרופקוב באושוויץ בסוף מאי 1944 על ארמו"רי הונגריה , ובעיקר על הרבי מבלז , ר ' אהרון רוקח ( שמצא שם מקלט זמני , ( כי בעוד שהבטיחו ליהודי הונגריה שלא יאונה להם רע , הם עצמם נמלטו משם בעוד מועד ; ( ב ) ספרו של ר ' ישכר טייכטל " , אם הבנים שמחה " - חשבון נפש קונוורםיאלי נוקב משנות " הפתרון הסופי" תש " ב-תש '' ג ; ( ג ) דרשת הפרידה של ר ' מרדכי רוקח מקהל היראים בבודפשט בינואר , 1944 קודם צאתו עם אחיו , הרבי מבלז , לארץ ישראל - דרשה שבה מצינו אותה הבטחה ליהודי הונגריה שעליה התרעמה הרבנית מסטרופקוב כחמישה חורשים לאחר מכן , על סף תאי הגז באושוויץ . נוסחו הראשון של פרק וה כלול בשני מאמרי , שנדפסו בכתב העת "כיוונים , " חוברת , 11 מאי ; 1981 וחוברת , 24 אוגוסט . 1984 למצעם הכללי של ענייני הספר הנוכחי הוקדש המבוא . חובה נעימה לי להודות מקרב לב לעובדי מוסד ביאליק שקיבלו את הספר הנוכחי במאור פנים וטרחו , כדרכם , להוציא רבר מתוקן . עוברי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים נענו לבקשותי ככל שיכלו , ועל כך נתונה להם תורתי . כמו כן עלי להודות לעובדי ספריית "יד ושם" בירושלים ולד"ר יצחק אלפסי , שבחפץ לב השאיל לי כמה ספרים חשובים . ואחרון אחרון , אשתי , דורה מבית כ"ץ , שמידותיה התרומיות הקלו מאוד על עבודתי .
|
|