|
|
Page:10
הבעיה ספר צנוע זה מתכוון לבחון היבטים אחדים באונטולוגיה הארכאית ; ליתר דיוק , את תפיסות הישות והממשות הנובעות מהתנהגות האדם בחברות הקדם מודרניות . החברות "הקרס מודרנירת" או "המסורתיות" כוללות הן את העולם שאנחנו מכנים בדרך כלל "פרימיטיבי , " והן את התרבויות העתיקות של אסיה , אירופה ואמריקה . מובן , שהתפיסות המטאפיסיות של העולם הארכאי לא נוסחו תמיד בלשון תיאורטית ; אבל הסמל , המיתוס והפולחן נתנו ביטוי , במישורים שונים ובאמצעים ייחודיים , למערכת מורכבת של קביעות קוהרנטיות באשר לקיום האמיתי של הדברים , מערכת שניתן להתייחס אליה כאילו היא מטאפיסיקה . ואולם , כדי לתרגם את כל הסמלים , המיתוסים והפולחנים הללו לשפה המקובלת עלינו , חיוני הוא שנבין את המשמעות העמוקה שלהם . אם נשתדל לחדור אל המשמעות האותנטית של מיתוס או של סמל ארכאי , נהיה חייבים להגיע למסקנה כי משמעות זאת חושפת התוודעות אל מצב מסוים ביקום והיא מחייבת , בשל כך , עמדה מטאפיסית . אין טעם לחפש בשפות הארכאיות את המונחים שנוצרו בעמל רב במסורות הפילוסופיות הגדולות : סביר מאוד להניח כי מלים כמו "ישות , " "אי ישות , " "ממשות , " "אי ממשות , " "התהוות , " " אשלייתי" ומלים נוספות מעין אלה לא יימצאו כלל בשפת הילידים האוסטרלים או בשפת תושביה העתיקים של מסופוטמיה . אבל גם אם המלה חסרה , המושג קיים ו ההבדל הוא בכך שהוא "נאמר" - כלומר בא לידי ביטוי באופן קוהרנטי — באמצעות סמלים ומיתוסים . אם ניתן דעתנו להתנהגות הכללית של האדם הארכאי , עובדה אחת חייבת למשוך את תשומת לבנו : בדומה למעשים האנושיים כשלעצמם , גם האובייקטים של העולם החיצוני חסרים ערך מהותי עצמאי פרק ראשון ארכיטיפים וחזרה
|
|