|
|
Page:7
מבוא אלמלא החשש שניחשב יהירים מדי , היינו נותנים לספר הזה כותרת משנה נוספת.- "מבוא לפילוסופיה של ההיסטוריה . " כי זוהי , למעשה , משמעות המסה שלפנינו ; ואולם , במקום לפנות לניתוח ספקולטיבי של תופעת ה"היסטוריה , " היא בוחנת את תפיסות היסוד של החברות הארכאיות " , אשר גם אם נודעה להן צורה מסוימת של "היסטוריה" הן משתדלות להתעלם ממנה . תוך כדי חקר החברות המסורתיות הללו , עובדה אחת בלטה לעינינו במיוחד : ההתקוממות שלהן נגד הזמן הקונקרטי , ההיסטורי , והנוסטלגיה שלהן לשיבה מחזורית אל הזמן המיתי של הראשית , "הזמן הגדול . " המשמעות והתפקיד של מה שכינינו בשם "ארכיטיפים וחזרה" התבררו לנו רק ברגע שבו עמדנו על נחישותן של החברות האלה לדחות את הזמן הקונקרטי , העוינות שלהן לכל ניסיון של "היסטוריה" אוטונומית , כלומר של היסטוריה ללא סדר ארכיטיפי . כפי שיוכיח ספר זה , הסירוב וההתנגדות הללו אינם רק תוצאה של הנטיות השמרניות בחברות הפרימיטיביות . לדעתנו , בבוז הזה כלפי ההיסטוריה , כלומר כלפי אירועים החסרים דגם טראנס היסטורי , ובדחייה הזאת של הזמן החילוני , הרציף , אנו רשאים לראות הערכה מטאפיסית מסוימת של הקיום האנושי . אבל הערכה זו אינה דומה כלל לזו שהוצעה על ידי זרמים פילוסופיים פוסט הגליאניים אחדים - המרקסיזם , ההיסטוריציזם והאקזיסטנציאליזם , מאז גילויו של "האדם המונח "ארכאי" אינו מקובל כיום במחקר משום שהוא מניח הייררכיה של התפתחות בין החברות השונות , הייררכיה שאינה מוכחת במחקר . אליאדה מתייחס כאן לתפיסה אופיינית לחברות מסורתיות , שלפיה תולדות העולם בנויות על פי מחזורים קוסמיים , ובתוך כל מחזור מתקיימת ההיסטוריה המוכרת לנו . גם הכינוי "פרימיטיבי" אינו מקובל במחקר כיום , משום הנימה המזלזלת שבו . כיום נקראות החברות המתוארות כאן "פרה מודרניות" או "טרום תעשייתיות . "
|
|