|
|
Page:7
דוקדמד ! הטקסט המוגש בזה לפני הקורא העברי מעניין מכמה בחינות , והמתרגם , אשר גם הקרים מבוא והוסיף הערות , עומד בדבריו על טיב החיבור , על העניין המיוחד שיש בו , ועל הבעיות הכרוכות בו . מכיוון שכך , אין לה , להקדמה זו אלא להאיר את הרקע ולהשלים את הפרספקטיבה . כשם שליד ספרי המקרא שזכו להכרה רשמית ( כ"ד הספרים ) קיימת ספרות "חיצונית" רחבה " ) הספרים הגנוזים , ( " כך גם ליד "הברית 1 החדשה , " כפי שנתקדשה על ידי הכנסייה הרשמית . התלמוד מספר על כך שחכמים ביקשו לגנוז את ספר יחזקאל , את שיר השירים ועוד , וכיצד ניצלו ספרים אלה מגניזה ( שכן זאת , ולא שריפה , הייתה צורת הצנזורה המקובלת ביהדות . ( אין אנו יכולים לדעת אילו ספרים וכמה נגנזו בהצלחה רבה יותר , ועל כן אין לנו כל מידע אודותם . כך , תגלית מקרית עשויה לזרוע אור חדש על כמה שאלות מרכזיות הנוגעות להתהוות הטקסט של ספר התורה , שמקורותיו וכן נוסחאות אחרות או מקבילות אפשריות - אבדו או נגנזו , ומכל מקום אינן בידינו . הנצרות הקדומה , כת יהודית בתחילתה , התפתחה בעידן של ריבוי זרמים דתיים ורעיוניים , שאחד החשובים שבהם היה הזרם המכונה " גנוסטי . " לא כאן המקום לסקור את הוויכוח המדעי סביב "גנוסיס " דהיינו ( ביוונית ) ידיעה או הכרה , והכוונה להכרת האדם את מהותו האמיתית ואת התשובה הנכונה לשאלות הגורליות "מניין באת ולאן אתה הולך . " רק ידיעה נכונה שנגלתה ממרומים עשויה "להושיע " את האדם , ולכן אין זו הפתעה שדברים הקרובים לתפיסת הישע של הגנוסיס , יוחסו גם ל"מושיע" של הנצרות , הלא הוא ישוע . מכאן שחיבורים רבים שנכתבו או נערכו בחוגים נוצריים מסוימים נדונו לגניזה , כאשר מגמה תיאולוגית אחת - זו שהחוגים שאח " כ היו לכנסייה הרשמית דגלו בה - גברה ופסלה מגמות וזרמים אחרים . התפתחות זו הביאה לקידוש ארבע הבשורות המהוות את עיקר הברית החדשה הנוצרית , ולהרחקת ספרים אחרים , שבחלקם היו ידועים לנו , ובחלקם נתגלו במרוצת הזמן . מובן , שספר שנמצא בספרייה גנוסטית אינו בהכרח גנוסטי , כשם שמגילת ישעיהו מקומראן היא טקסט של הנבואה המקראית ולא יצירה של כת מדבר יהודה . אעפ"כ , לדעתי , השונה במקצת מדעת המתרגם בנידון זה , ניכרים קווי אופי "גנוסטיים" בבשורה שלפנינו , המיוחסת לשליח תומאס " , אחיו התאום" כביכול של ישוע . אין זה אומר שהחיבור הוא כל כולו יצירה גנוסטית , ויש רגליים להשערה המובאת על ירי המתרגם , שהאמרות המיוחסות לישוע מבוססות על האמרות שב"מקור " הראשוני , שגם שימש את מחברי הבשורות "הרשמיות" על פי מתי ולוקאס , ויש גם נקודות קירבה אל הבשורה על פי מרקוס . אולם האקלים הרוחני שבו נערכו מסורות אלה הוא גנוסטי באופיו : מהותו של
|
|