|
|
Page:יא
הפוליטי . וכך נמצא מאנהיים פעמים מסתכן בטשטוש התכונות הספציפיות של התחום הפוליטי , של יסוד הכוח והשלטון , ומצד אחר פעמים הוא קרוב לכלול בתחום זה את כל החיים החברתיים . גישה מוחלטת זו שורשה נעוץ גם במסורת הסוציולוגיה העשירה , שממנה יונק מאנהיים , זו מסורת המארכסיזם והאידיאליזם הגרמני , וגם בראייתו העמוקה , שראה את זיקתה של התפתחות המחשבה הסוציולוגית למשבריה של החברה האירופית במאה העשרים . והנה גישה טוטאלית זו היא המראה את טיב הבעיות שבפניהן היא עומדת , שעה שהיא רוצה להחזיק גם בגישה זו וגם בתיכנון . היום , כתריסר שנים לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה , חשים אנו בבעיות אלו ביתר תוקף . ואולם האופ טימיזם של שלהי המלחמה , שעה שנכתב ספר זה , כיסה הרבה על חריפותן של בעיות אלו וחותם של אופטימיזם זה טבוע גם בפתרונות שמציע מאנהיים . לא נבוא להעריך את הספר מבחינת תוכניותיו הקונקרטיות השונות , כולן מבוססות על ניתוח סוציולוגי ופסיכולוגי מעמיק , המושתת על מיטב המחקר . אבל מצד אחר , חותם האופטימיות של שלהי המלחמה טבוע בו בספר זה . אופטימיות זו היא שגרמה לחסרונו העיקרי של הספר מבחינת ניתוח המצב הקונקרטי , שלא הגיע לכלל ניתוח סוציולוגי של עולם שנתפלג לגושים מתנגדים על לאומיים . בתוך גושים אלה מתגבשת אחדות פנימית , כמין אחדות של יסודות פידראטיביים או פידראטיביים למראית עין דווקא מתוך הדגשת הניגודים ולא מתוך שאיפה לאחדות ולשלום ( ניתוח כזה נמצא , למשל , בכתביו הפובלי ציסטיים של ריימ 1 ן ארון . ( נוסף לאופטימיות זו של שלהי מלחמת העולם השנייה טבוע בספר חותם נוסף , והיא ההרגשה באחידות יסודותיה של המורשה התרבותית האירופית המערבית . ניתוחם של המשטרים הטוטאליטאריים ראשית בחינתו היא , שמש טרים אלה הם מעין תשובה —ואפילו היא תשובה מסולפת —על בעיות , שהן משותפות לתרבות האירופית כולה ולחברת ההמונים המודרנית . מצד זה מושתתת למעשה ראייתו של מאנהיים בעיקר על נסיון הטוטאליטאריות הפאשיםטית , ולכן לקתה כאן במידה מסוימת ההרגשה במקורות ההיסטוריים המיוחדים של המשטרים הקומוניסטיים , וכל שכן של המשטרים הקולוניאליים המשתחררים . אם ראיית המקורות המשותפים של התהליכים החברתיים המודרניים היא אחת התרומות העיקריות של הספר , הרי מצד שני עלולה היא לטשטש את ההבדלים החשובים שבין משטרים שונים . אפשר שעיקר ערכו של הספר כתעודה מובהקת לשלב מיוחד ולגישה מסוימת במחשבה הסוציולוגית . מן המפורסמות הוא , שהמחשבה הסוציולוגית התפתחה על פי דוחקה של המציאות החברתית , מתוך נסיונות לנתח ולהבין מציאות במצביה הקונקרטיים ומתוך נםיונות למצוא פיתרון לסתירות הפנימיות של
|
|