|
|
Page:13
מבוא חשיבותם היישובית של האזורים הצחיחים למחצה ובעיותיהם מתוך כלל האיזור הנכלל בתחום הצחיחות—כלומר האיזור שבו העדר הגשמים או מיעוטם הם המכשלה הטבעית הראשונה , והמאמץ לאספקת המים הוא האתגר הרא שוני של האדם—חלקו של האיזור הצחיח למחצה הוא 43 . 5 ° 0 / ( כאשר האיזור הצחיח הוא 44 . 6 % והצחיח ביותר כדי . ( 1966 , Amiran , 12 ° / 0 אך בתוך האיזור הצחיח למחצה חיים כדי ס 72 ° / מאוכלוסיית התחום הצחיח , ואילו באיזור הצחיח ביותר רק מעט יותר מאחוז אחד . ערכים אלה מצביעים על חשיבותו של האיזור הזההצחיח למחצה—בכלל תחום הצחיחות : חיים בו 276 מיליון נפש לערך , ( 1960 ) שהם יותר מ 8 ° / 0 מכלל אוכלוסיית העולם , וצפיפות האוכלוסין באיזור זה מגיעה ל 13 נפש לקמ"ר . האיזור הצחיח והצחיח ביותר , עם כל חשיבותם כזירת תהליכים גיאומורפולוגיים מיוחדים , אינם תחום יישובי חשוב ואינם נושא עבודתנו הזאת . ציור 1 מדגים את תפרוסת האוכלוסיה באזורים הצחיחים לגוניהם . השוליים הצחיחים למחצה מאוכלסים איכלוס צפוף לערך , בעוד התוך הצחיח ובמיוחד הגלעין הצחיח ביותר דלים באוכלוסיה , חוץ מכמה מקרים מועטים שבהם קיים גורם מסייע לקיום אוכלוסיה צפופה , כגון נהרות גדולים . האם אוכלוסיה זו של האיזור הצחלח למחצה היא אוכלוסיה סטאטית , נחשלת , או דינאמית ופעילה ? ערכי צפיפות האוכלוסין אינם כשלעצמם מקדם לדינאמיותו של איזור מסוים ; המקדם המראה דינאמיות של אוכלוסיה הוא , לדעתנו , שיעור העלייה בצפיפות בפרק זמן מסוים . מסתבר , שאוכלוסיית אזורים שונים באיזור הצחיח למחצה עלתה בשיעורים שונים , ועל כן אין לראות בצחיחותו של איזור הגורם היחיד לעליית הצפיפות המואצת או הממותנת . בשנים 1960—1920 עלתה צפיפות האוכלוסין בסיציליה ב 24 ° / 0 והגיעה בסוף תקופה זו ל 138 נפש לקמ"ר ; במחוז אליקאנטה בספרד ב 121 ) 38 % נפש לקמ"ר ;( במחוז סביליה בספרד ב 88 ) 95 ° / 0 נפש לקמ"ר ) ; בארגנטינה כולה ב 35 ) 172 ° / 0
|
|
|