|
|
Page:11
הקדמה ספר זה עוקב מקרוב אחר החשיבה הפילוסופית של שני פילוסופים , שיש ביניהם הן מן הקרבה והן מן הריחוק . הן הקרבה והן הריחוק ביניהם הניעו אותי לדון בחשיבתם זה לצד זה וזה כנגד זה . מקור הקרבה ביניהם הוא הניסיון של כל אחד מהם לנסח תפישה אתית , שאיננה נשענת על הרעיון של אלוהות טרנסצנדנטית . מקור הריחוק ביניהם הוא דפוסי ההתפלספות השונים , ולמעשה המנוגדים , של שני ההוגים . שפינתה הוא ההוגה הראשון , ואולי אף היחיד , שעומד על כך שרק החשיבה הפילוסופית חושפת את טבעו האמיתי של אלוהים מתחת לשלל האמונות הטפלות שערמו עליו הדתות . אלוהים זה הוא אלוהים פילוסופי בהווייתו , מכיוון שמהותו מתגלה מתוך החשיבה של האדם ולא מתוך אירוע של התגלות דתית . אלוהים , מורה שפינתה , הוא , למעשה , המציאות בכוליותה . רעיון יסוד זה של החשיבה השפינוזיסטית משמש את שפינוזה כדי להציע תיאור של נפש האדם , לנסח תפישת מוסר ולגבשן יחדיו לכלל השקפה אתית כוללת של האדם . ניטשה הוא הפילוסוף הראשון , שמנסה להתעמת באופן ישיר עם התופעה של אובדן האמונה הדתית בקרב אנשים רבים בתרבות המערב . הוא מכנה תופעה זו " מות האלוהים" ובוחן את ההשלכות הפילוסופיות , ובעיקר הקיומיות , שנובעות ממנה . מחשבה זו מובילה את ניטשה למסקנות מרחיקות לכת ביחס לנפש האדם , ביחס למעמדם של אמיתותינו וערכינו ועד לכדי גיבוש השקפה אתית חדשה ביחס לקיום האדם . כך , שני פילוסופים אלה , על מסקנותיהם הדומות והשונות , פותחים מרחב של מחשבה אתית עבור מי שניתן לכנותו "אדם ללא אלוהים : " אדם , שבוחן את מעמדו הקיומי ואת משמעות חייו , שלא מתוך זיקה לקיומו של אל טרנסצנדנטי . אך הריחוק בין דפוסי ההתפלספות שלהם מעניין מבחינה פילוסופית לא פחות מאשר הקרבה במישור האתי . שפינוזה , בספרו אתיקה , פורש משנה שיטתית , שמשקפת את שאיפתו לדון בסוגיות פילוסופיות "כאילו הייתה זו שאלה של קווים , משטחים וגופים . " ( אתיקה : ( 194 הוא אף מכנה דרך זו "הוכחה בסדר גיאומטרי . " כך , ספרו יכול להיראות , מבחינה זו , כביטוי קיצוני במיוחד לדרך החשיבה הרציונליסטית , שרואה בדגם המתמטי את הדגם הנכון לפיתוח חשיבה אנושית ראויה .
|
|