|
|
Page:12
ההתקדמות ממערב למזרח תוך הפסקות מחזוריות ; ואילו כוכבי הלכת חמה ונוגה , מתנודדים סביב השמש במרכז ומופיעים חליפות כשמים ככוכבי ערב או בוקר , חוץ מזמן מסוים שבו הם סמויים מהעין בגלל קרבתם הרבה לשמש . חיזיון מחזורי זה , שבו נעלם כוכב בקרני השמש , היה מורגש בייחוד בירח , כשמדי חודש בחודשו נעלם הירח הפוחת והולך השכם בבוקר בדמדומי היום והופיע שוב לאחר כמה ימים כחרמש ההולך וגדל בדמדומי הערב . מטעמים דתיים וגם מעשיים טרחו האסטרונומים הבבלים לחקור את יחסו של לוח הירח ללוח השמש . בתצפיותיהם השיטתיות - שבוודאי השתרעו על פני מאות שנים - הצליחו לקבוע בדיוק רב את עמדות השמש ביחס לכוכבי השבת ואת עמדותיו של הירח ביחס לשמש ולכוכבים ורשמו אותן בטבלאות מספריות . לאחר זמן מה הוחל בתצפיות שיטתיות של חמשת כוכבי הלכת שתנועותיהם הפכו לנושא המרכזי של האסטרונומיה . גם ממצאי תצפיות אלה נרשמו בטבלאות עמדותיהם של הכוכבים שהלכו והושלמו במרוצת מאות שנים . על פי טבלאות אלה היה אפשר לחשב מראש , כבר במאה החמישית לפני הספירה , את ליקויי הלבנה והחמה בדיוק הולך ורב . בדרך זו נוצרה האסטרונומיה המתימטית התיאורית של הבבלים , שנחקרה באמצע המאה שלנו על ידי א' נויגבואר ואסכולתו . מכאן עמדנו על דמותו של מדע שהושג ופותח בלי הנחות עיוניות והגיע לידי מסקנות חשובות , אבל לא אפשר כל התפתחות נוספת . לא ידוע לנו , באיזו מידה היתה האסטרונומיה המתימטית של היוונים מושתתת על וו של הבבלים . יש להניח שהיו השפעות מעין אלו , אולם עובדה מכרעת היא שתולדות התפתחותה של האסטרונומיה היוונית העתיקה היא בעלת אופי שונה לחלוטין מזו הבבלית : היא היתה מרע מבאר , ולא מרע מתאר . הדבר מתברר גם על ידי צורת הטיפול המתימטית הבבלית שהיתה אריתמטית , ואילו היוונית , היתה גיאומטרית . שתיהן פתחו אמנם בנתונים שנגזרו מהסיבוב היומי של כיפת השמים ותנועותיהם של השמש והירח , אולם הבבלים הסתפקו ברישום העובדות , ואילו היוונים פירשו עובדות אלו על ידי כך , שקישרו אותן בדימויים מסוימים שהיו קיימים בראשם מלכתחילה . מן המסורת ההלניסטית אנו יודעים שכבר האסכולה הפיתגורית קראה לכדור , הגוף המושלם ביותר ולמעגל - הצורה המושלמת ביותר . ברם , מעל ומעבר לכך , התופעה הקינטית של תנועת השמים הקצובה במעגל , אותו אירוע שמימי ההולך וחוזר שוב ושוב לנצח והמקשר את ראשיתו של התהליך עם סופו ,
|
|