|
|
Page:7
מבוא ' אכסיסטנציאליזם' הוא פילוסופיה , המזהה את המושג 'מציאות' עם המושג ' אדם , ' כשאנו מבינים ב'אדם' סובייקט פרטי על כל אופני ההתגלות שלו זיהוי זה מבקש למנוע כל קביעה מראש של מהות תוכנית מסוימת לאדם כגון שכל או תבונה , כפי שהוצגה מהות זו פעמים כה רבות בתולדות הפילוסופיה , ורואה בו יצור חסר הגדרה ופתוח לשינויים על רקע פעילותו היומיומית . לבירור טיבו של האפסיסטנציאליזם יש משקל גם מעבר לעניין הפילוסופי גרידא , שכן חלק נכבד לו בעיצוב צביונה הרוחני של החברה המערבית בתקופתנו . בצד המארכסיזם ושלוחותיו מוסיף האכסיסטנציאליזם לתפוס מקום מרכזי בעולם הבעיות של האדם המודרני . המארכסיזם והאכסיס טנציאליזם לשניהם הקו המאפיין שהם המשך מהפכני — כל זרם על פי טבעו שלו — לפילוסופיה של היגל . הם תפשו פילוסופיה זו , כפי שהעל רצה שיתפקזוה , כגיבוש העליון של מושג האמת הקלאסי , המבוסס על המושגים של הכלליות והאובייקטיביות . הריאקציה המארכסיס טית והריאקציה האכסיסטנציאליסטית להיגל זהות בהתקפתו עליו . טענתן נגד היגל היא , שהוא מעלה את הסובייקט הפרטי קרבן לאובייקטיביות שהיא הכלליות — האמת במובן הקלאסי — אף על פי שהיא מוצגת דרך החידוש של "המהפכה הק 91 רניקנית" של קאנט . הרצון לברר את מושג הסובייקט בתור כזה משותף אפוא לשני הזרמים הללו . אולם מכאן ואילך הם נפרדים . מארפס בחן את הסובייקט מן הזווית הכלכלית של חייו , והראה את הדרך המוליכה מן הסבל הממשי של מלחמת הקיום אל תודעה סובייקטיבית משותפת של מעמד , המתבטאת באידיאלים משותפים ובפעילות מהפכנית משותפת ; כלומר , מארכס חוזר בסופו של דבר בדרכו הדיאלקטית המיוחדת , ובתוספת מיפנה משמעותי , אל אותו אלמנט של כלליות שבו מרד תחילה . האכסיסטנציאליזם , לעומת זאת , מקדיש את כל כוחו למלחמה בכלליות על כל צורות הופעתה , ונאמנותו למאמץ זה מחייבת גם את התוצאות הכרוכות בו . אם בעייתה ההומאניסטית העיקרית של תקופתנו היא במה שנוהגים לעתים לכנות בשם ניהיליזם או 'משבר ערכים , ' כלומר , אי האפשרות העקרונית לממש את דרישתו הפנימית של הסובייקט לחיות
|
|
|