|
|
Page:12
ר' שמחה בענייני תעשייה' כפי שנתגלו ב'מאמר על מצב היהודים / היו פרי התעסקותו בתעשייה . אולם לא נמצאה כל ראיה לדבר , ומתוך ה'מאמר על מצב היהודים נראה כי בשטח המסחר הבינלאומי והספנות ידע יותר מאשר בענף התעשייה . ולולא דברי הבוז שהוא משמיע בימאמר על מצב היהודים' על חשבון העוסקים בעסקי הלוואה , נוטים היינו להניח , על יסוד ידיעה מעומעמת בדברי יריבו ר' יצחק מן הלויים' שר' שמחה לוצאטו היה בעל עסקי הלוואה . 13 אך מעט נודע לנו על אופיו ועל יחסיו האישיים עם חבריו הרבנים . אין ר' יצחק מן הלוויים נאמן בדופי שהטיל בו , כפי שייתבאר בפרק הבא . משהו ידוע לנו על יחסיו עם ר' יהודה אריה מודינא , שהיה גדול ממנו בשנים וקדם לו בראשות הישיבה הכללית . ההיכרות בינו לבין ר' יהודה אריה מודינא נמשכה עוד משנות הבחרות . מודינא , שהיה רוב ימיו דחוק בכספים , נזקק בימי שבתו הראשונים בוויניציה ( לפני שנת , 1604 שעה שעבר לגור בפירארה ) להלוואות ממכרו הצעיר , שהיה בן עשירים , ובתורת ערבון היה ממשכן אצלו כתבי יד משלו . על רקע זה נתעוררה בלב ר' יהודה אריה מודינא טינא על ר' שמחד , לוצאטו , שכנראה לא הגיעה לידי םיכסוך גלוי . " בהתמרמרותו של מודינא נתערבה גם נימה של קינאה על שר' שמחה היה יושב בוויניציה ואילו הוא נאלץ לגור בפירארה , אולם כשחזר , כעבור כמה שנים , לוויניציה והיה נפגש יום יום , במשך עשרות שנים , עם ר' שמחה בישיבה הכללית , נשתפרו היחסים ביניהם , ובאיגרת שכתב מודינא לאמשטרדם , בתקופה שבין שנת 1610 לשנת , 151622 מכנה הוא את ר' שמחה 'אלופי ואוהבי ורעי בתורה , החכם לוצאטו . ' במרחשוון שנת ת"ח , כשהרגיש מודינא כי קרב יום מותו , היה ר' שמחה בין עשרת האנשים שאותם הזמין אליו על מנת להתוודות בפניהם ולצוות לביתר . " אכן , כשנתיים לאחר פטירתו של ר' יהודה אריה מודינא פרץ הסיכסוך הגדול בין ר' שמחה וה'ועד קטן' ( הוועד הפועל של קהילת וויניציה ) בדבר סמיכת הרבנים , סיכםוך זה התנהל מסביב לנכדו אהובו של ר' יהודה אריה מודינא , ר' יצחק מן הלוויים , ונמשך עד סמוך לפטירתו של ר' שמחה לוצאטו . ר' שמחה נפטר ביום כ"ז טבת תכ"ג 6 ) ביאנואר ( 1663 ונקבר בבית הקברות של קהילת ויניציה על הלידה . * . 13 שם , עמ' ... ' : 79 הגביר המפואר כמ"ר שלמה אלמידה יצ"ו אשר הגאון ( היינו , ר' שמחה ) חייב לו מכמה טובות , ובפרט ביום ההוא נתן לו בעד חנותו שלוש מאות דוקאטי מזומנים . ' סתם 'חנות' במקורות היהודיים האיטלקיים משמעותה , כידוע , עסק הלוואות . ואולי בכל זאת כאן הכוונה לבית מסחר שר' שמחה היה בעליו ? ואין בידי להכריע . . 14 עיין באיגרות מודינא , עמ' , 115 איגרת קי"ט , ועמ' , 118 איגרת קכ"ד . . 15 שם , עמ' 142 וגו , ' איגרת קנ"ד . . 16 חיי יהודה , עמ' . 70 . 17 על תאריך הפטירה עיין אצל וולף , , Bibliotheca Hebraea כרך שלישי , עמ' 1150
|
|