|
|
Page:7
" דרך היסורים " - מקומה ומשמעותה במסורת הנוצרית " דרך היסורים" ( ה"ויה דולורוזה ( " הינה אחת הרחובות המפורסמים והמקודשים ביותר בעולם הנוצרי . היא מסמלת את אותה דרך בה הלך ישו כשהוא נושא את הצלב על גבו , ממקום משפטו ( בפרטוריום ) ועד למקום הצלבו בגולגותא . היה זה מנהג רומאי נפוץ להכריח את הנידונים למות לשאת את הצלב (*) ממקום המשפט , עד למקום ביצוע גזר הדין . על הנידון היה לעבור ברחוב מרכזי כששמו ופרטי האישום רשומים על תווית שנשא , "למען יראו ויראו . " אלא שלגבי ישו והמאמינים בו נודעה למעשה זה משמעות סמלית מיוחדת . " בדרך היסורים" 14 תחנות 9 , (**) מהן מצויות לאורך הדרך 5-ו בכנסית הקבר . חלקה הראשון של הדרך עוברת ברובע המוסלמי , והמשכה - ברובע הנוצרי , מרבית התחנות לצידי הרחוב מסומנות באמצעות כנסיות שונות , הנושאות את מספרן הסידורי . הן מסמלות מאורעות שונים שארעו לישו כאשר נשא את הצלב . חלק ממאורעות אלו אינם אלא מסורות מאוחרות . מלבד כנסיות צנועות אלו , זהו רחוב רגיל לכל דבר , וספק אם המטייל היה חש בייחודו או בקדושתו של המקום הנבלע בשאון החולין . רק אחת בשבוע , ביום ? : אחר הצהרים , יוצא הרחוב משגרתו , שעה שהפרנציסקאנים עורכים כאן תהלוכה מיוחדת " באותה דרך בה הלך ישו , " כשהם נושאים צלב גדול על גבם , מנהג שראשיתו עוד בימי הביניים . לאלו האחרונים חלק לא מבוטל בהנצחת והחייאת מסורת ה"ויה דולורוזה . " המסורת על "דרך היסורים" הינה מאוחרת , ואיננה קודמת למאה הי"ג . צורתה הסופית גובשה רק במאה הקודמת ואפילו בראשית המאה הנוכחית היא היתה נתונה עדיין לשינוים מסוימים . תוואי הדרך המדויק מהווה נושא למחלוקות חריפות בין החוקרים , בעיקר בגין נקודת המוצא של הדרך , הקשור לזיהוי הפרטוריום - מקום משפטו של ישו והתחנות שלאורכה . תשעה מהאירועים המונצחים ב" דרך היסורים" ניזכרים בברית החדשה בעוד האחרים הם תולדה של מסורות מאוחרות שהתגבשו ברבות הימים . המאורעות הניזכרים בכתובים * ויש גורסים , שלא כל הצלב נישא אלא רק החלק העליון האופקי ( בלע"ז ( Patibulum בעוד זה האנכי היה דרך קבע במקום הצליבה . ** ה"תחנה" כמושג דתי מופיעה לראשונה ברומא , שעה שהנוצרים נהגו לערוך שם תהלוכות מיוחדות , בהן היו משולבות כנסיות ולידן נהגו להעצר לתפילה . המילה " תחנות" ב " דרך היסורים , " מופיעה לראשונה אצל עולה רגל אנגלי במאה , 15-ה אך היא לא נכנסה לשמוש לפני המאה . 16-ה מבוא
|
|