|
|
Page:12
דמות המפקד בקולנוע הישראלי * אודיה כהן רז צה '' ל ותפקידו הרשמי - כפי שמעידים ראשי התיבות של שמו : צבא הגנה לישראל - מהווה סמל רב עוצמה בחברה הישראלית . ההכרח לשרוד מאז תקומת המרינה ועד ימינו נוכח איום קיומי מתמשך , מבלי שנראה קץ למצב זה , מזין את הטענה כי ישראל אינה מדינה שיש לה צבא , אלא צבא 1 שיש לו מדינה . השאיפה לעוצמה צבאית , לצד הנכונות להקרבת חיים , חלחלו אל הקולנוע , ובעקבות מלחמת ששת הימים הופקו מספר סרטי מלחמה אשר שיקפו את 2 המיליטריזם כאתוס מרכזי בחברה . סרטים ישראליים רבים עוסקים בהוויה הצבאית משום שייצוגה הופך לסוג של מיקרוקוסמוס של החברה בישראל . תיאור הצבא בסרטים ישראליים , ודמות המפקד במרכזם , מאפשר לבחון ( ולו בקצרה במאמר הנוכחי , ( שיקוף של סוגיות יסוד בחברה הישראלית ביחס למקומו של הצבא ולתפקידו . בסקירת הסרטים אבקש להמחיש את השינוי שחל בייצוג דמות המפקד לאורך השנים , שינוי שניתן להגדירו כמסמן משברי אמון בהנהגה וכמציג סדקים באמונה במטרות שלשמן נלחם הצבא . דמות המפקד בסרטים שאדון בהם כאן היא זו של המפקד הקרבי הזוטר ( לרוב ביחידות מובחרות , ( קרי מפקד פלוגה - מ '' פ והממונה על כתשעים חיילים ) או מפקד מחלקה - מ"מ ( הממונה על כשלושים חיילים , ( שהוא כבן . 23-20 זוהי הדמות הנפוצה ביותר , והסיבה לכך היא מיקום הביניים שלה . מחד גיסא , התפקיד הפיקודי מפריד את המפקד משורות החיילים המרכיבות את הגוף הצבאי , והוא מהווה מודל לחיקוי ולהערצה עבורם . מאידך גיסא , יחסית למפקדיו הבכירים הוא עדיין קרוב בגילו לחייליו , וכמותם גם הוא משתתף בקרבות באופן פעיל . בנוסף , הוא מהווה חוליה המקשרת בין החיילים לבין שרשרת הפיקוד , שבראשה הרמטכ"ל , ונציגי העם - שר הביטחון וראש הממשלה . מיקום הביניים של דמות המפקד הנו מאפיין המאפשר לבחון קונפליקטים דרמטיים חיצוניים ופנימיים בסיפור - כגיבור פעולה המתעמת הן עם האויב מבחוץ , והן עם עמיתיו , החיילים והמפקדים הבכירים ממנו . התלבטויותיו הפנימיות מכורח תפקידו מאפשרות לחשוף משברים וסתירות בחברה הישראלית כולה בתקופות שונות . בדבריי על כל סרט אתייחס בעיקר לאיקונוגרפיה , כלומר לדימוי המרכזי שבאמצעותו מוצג המפקד , דימוי המגלם בחובו מורכבות זו . נקודת המוצא היא דמותו של המפקד ההרואי , המהווה דוגמה לגבורה ולמנהיגות . דמות זו גובשה בקולנוע הלאומי הרואי כפי שהוגדר על ידי אלה שוחט . ( 1990 ) זהו ז'אנר קולנועי שהתגבש בשנות החמישים של המאה העשרים סביב המוקד הרעיוני של הקרבת החיים למען המולדת . שוחט מציינת כי למותן של הדמויות הראשיות יש פיצוי אלגורי - לידתה מחדש של האומה , שהיא היא ה"דמות הראשית" בסרט . המשמעות העיקרית של האתוס החדש הייתה כי לנופלים מובטח קיום מטאפיזי בנצח האומה . במבצע יונתן ( מנחם גולן , *( 1977 יהורם גאון מגלם את דמותו של מפקד סיירת מטכ"ל , יוני נתניהו , שנהרג במבצע חילוץ בני ערובה יהודיים , נוסעי מטוס 'אייר פראנס' החטוף , באנטבה שבאוגנדה . העובדה שהסרט מבוסס על מקרה אמיתי , מעניקה לדמות הקולנועית משנה תוקף . מבצע יונתן והוא הלך בשדות הם חלק ממה שמכנה נאמן "השלב המקצועני , " החותם את הפרק הלאומי הרואי בז'אנר סרטי הצבא והמלחמה בקולנוע הישראלי . זהו שלב של פוסט מלחמת , ' 67 והסרטים מצטיינים ברטוריקה משוכללת מקודמיהם , ומייצגים ערכים חברתיים חדשים , ערכי ממלכתיות . ערכי הממלכתיות הם מקצוענות וערך צה"לי מוכר , ( יעילות , הישגיות , הצלחה חומרית , עליונות מדעית וטכנולוגית , ומעל לכול - הזדהות עם המרינה כערך עליון . הצגת הלוחם המקצוען כאידיאל חברתי סייעה להחדרת 5 הממלכתיות . דמותו של יוני היא ללא קונפליקט , ללא סדק , ומציגה אידיאל נערץ של הרואיות ושל הקרבה . בסרט משולבים קטעי ארכיון של הקבינט המדיני , ובהם נראים , בין השאר , יצחק רבין ושמעון פרס . החיבור בין המפקד הגיבור לשרשרת הפיקוד והממשלה מוצג בסרט מבצע יונתן בהקפדה , בשונה מהסרטים שבהם אדון בהמשך , שמהם נעדרים באופן מופגן הפיקוד הבכיר והספרה הפוליטית .
|
|