|
|
Page:11
( 1978 Babuscio ) מתייחס לקאמפ כאל אנרגיה יצירתית , המשקפת מודעות שונה מזו של המיינסטרים . זו הכרה מוגברת במורכבויות אנושיות מסוימות של רגש הנובעות מעצם הדיכוי החברתי : תפישת עולם צבעונית המוצרנת , מכוונת ומוגדרת על ידי ההומואיות ( gayness ) של המתבונן . הומו קאמפי סיסי מזרחי נראה על מסכי הטלוויזיה כבר בסדרה פ ל ו ר נ ט י ן , אך הורים מזרחיים המתמודדים עם ההומואיות של בנם הסיסי , לא נראו על המרקע עד 7 קומדיית המצבים הישראלית ג 'וני ( ערוץ 2002 , 2 ( 2003 שיצרו יונתן קוניאק ואיציק כהן . סדרה זו , העוסקת במעצב אופנה הומו נשי ( קוניאק , ( המתגורר ברמת גן מתחת לדירת אמו האקסצנטרית דוריס ( כהן , ( מתמקדת בקהילות הרחוקות ממוקדי ההשפעה בחברה הישראלית : מהגרים , הומואים , נשים וקשישים . הגיבור גיוני מגלם כמה תרבויות שוליים בו זמנית : כהומו , כנשי וכמזרחי . באחד הפרקים , תריס משכנעת את ג'וני ללכת אתה לפסיכולוגית ( ורדה רזיאל ז'קונט בתפקיד עצמה ) בניסיונה "לרפא" אותו מההומוסקסואליות שלו . הפסיכולוגית מבהירה לדוריס , שהיא זו הסובלת מבעיה נפשית , ולא ג'וני . דוריס מוצגת כאם אוהבת , המעוניינת "לגאול" את בנה ממה שהיא מחשיבה על פי ערכיה השמרניים כסגנון חיים סוטה . היא כואבת שהבן שלה לא מספיק גברי ולא מספיק סטרייט , בניגוד לאחיו הגדול ניסו ודני שטאגו , מאצ'ו משופם , שהיגר לטקסס ומגיח מדי פעם לביקור מולדת . בסוף הסדרה מצליחה דוריס להשלים עם המיניות של בנה . ג'וני מוצג בסיטקום ההומואי הראשון בטלוויזיה בישראל כהומו נשי סטריאוטיפי וקאמפי למדיי , הנמשך לצבעוניות , לתיאטרליות , למוחצנות , לקישוטיות , למופעי דראג ולדיוות גדולות מהחיים . מאמר שהתפרסם במגזין nrm Advocate " ip ^ axn הכותרת '' כלא קאמפ" ( "Prison Camp ") מבקר את המסחור של דמויות גאות קאמפיות בטלוויזיה האמריקנית המיינסטרימית , זאת בעקבות הצלחתה של סדרת התעודה טאץי עליז לסטרייט שמעיז - ( Queer Eye for the Straight Guy ) סדרה המתארת חבורת הומואים , המעצבים מחדש את הדירה , את המלתחה ואת המטבח של סטרייטים שלומפרים חסרי טעם . כותב המאמר , האטון הייז , ( Hayes 2003 ) טוען כי תוכניות מסוג זה מבטאות את הסטריאוטיפ העתיק של ההומו בתור ליצן חצר . הייז שואל : "האם הפכנו לאסירים של המשיכה שלנו לקאמפ , " ? ומוסיף : '' אולי הגיע הזמן לברוח מהכלא הזה " !? הייז מבקר במיוחד את הליהוק השבלוני המתבסס על כוחו של הקאמפ : הומור קאמפי או קאמפ כהשקפת עולם . לטענתו , התיאור של היהודים כשיילוק והתיאור של אפרו אמריקניים כאנט ג'מיימה מאפשר כביכול ל"אאוסיידרים" האלה להיכנס אל המיינסטרים ; בשני המקרים מכניסים אותם לטלוויזיה רק כדי לאפשר לקהל ללעוג להם , ולאו דווקא לחוש אהדה כלפיהם . באופן כזה , הומו המוצג בתור שוטה החצר מצליח לזכות בכרטיס כניסה אל המיינסטרים ; ומאחר שלועגים לו , הוא חייב להישאר אאוטסיידר . יחד עם זאת , לייצוגים הקאמפיים יש יכולת שכנוע בלתי מבוטלת , ותפקידם הפוליטי בולט במיוחד כשמדובר ביצירות של קולנוענים ושל אנשי טלוויזיה גאים במיניותם . יוצרים , שאינם מבקשים להתחנף להמונים או להפוך את עצמם לבדיחה , אלא מתייחסים לקאמפ כאל תרבות אלטרנטיבית מקורית , החוגגת את שבירת הגבולות המגדריים ומאפשרת למיעוטים מיניים ביטוי עצמי אותנטי תוך חגיגת הצבעוניות והתיאטרליות הגדולה מהחיים ופדבה . ( 2005 כך , למשל , דמותו של יהלי ( אלון פרידמן , ( רמות משנית של מנהל משמרת במסעדה השינקינאית התל אביבית "אורנה ואלה" בםרטם של פוקס ואוחובסקי הבועה , ( 2006 ) החוגגת את ההומואיות הנשית שלה . בהופעת אורח רפלקסיבית באותו סרט , אוחובסקי נכנס לבר של גייז יחד עם מיקי בוגנים ( בתפקיד עצמו , ( המחמיא ליהלי : "איזו חולצה מהממת " ! גולן , חברו הגולנצ'יק של יהלי , מתמרמר : "מה זה כל האוחצ'ות האלה !? זה שאני הומו לא אומר שאני צריך להיות נשי . " יהלי משיב לו : '' אתה לא צריך . יכול . עושים מה שרוצים , והם רוצים להיות נשיים . " פרידמן , המגלם את יהלי , אף הופיע בתפקיד משנה בסדרת הטלוויזיה א מ א י ל ה ורם נחרי ותמר מרום , , ( 2007 שם גילם את קובי האדריכל , הומו המחמד הנשי והציני , ההופך , כמובן , לחברה הטוב ביותר של אפרת ( אורנה בנאי , ( המגלמת שחקנית סטרייטית ההופכת לאם חר הורית . דמות הסיסי בכלל ודמות ההומו הסיטי בפרט שבה לדיון הציבורי באחרונה בעקבות מסע הפרסום לרשת "מחסני תאורה . " מיקי בוגנים , מעצב שיער ואיש תקשורת , הגאה בהיותו גבר הומו נשי , השתתף בפרסומת פרובוקטיבית עתירת רמזים מיניים . בהשתתפותו בקמפיין זה עשה בוגנים מעשה נכון לא רק מבחינת הכיס , אלא גם מבחינה פוליטית . הוא העז לדבר בגאווה ובנחישות על מה שהכי מפחיד גברים סטרייטים והומואים מתחסדים וסיסיפוביים כאחד : הומואיות , נשיות ותנוחות מיניות בין זכריות כמו שישים ותשע . בוגנים יכול להפוך לגיבור תרבות רק בחברה שבה מתחוללים שינויים משמעותיים ומשמחים . ביבליוגרפיה (*) נורית גרץ , סיפור מהסרטים : סיפורת שראל ת וע בוד ה לקולנוע ותל אביב : האוניברסיטה הפתוחה , . 11993 ו (* אלה שוחט , הקולנוע הישראלי : מזרח מערב והפוליטיקה של הייצוג ורעננה : האוניברסיטה הפתוחה , . 1 ( 19911 2005 515-30 . (* 1 ^ י ) Susan Sontag , "Notes on Camp , " Vartisan Review , 31 : 4 ( Fall 19641 , Jack Babuscio , "The Cinema of Camp ( Aka Camp and the Gay Sensibility ) , " (*) Gay Sunshine journaL . / ( ? 1978 ) . Gilad I \ ulva . "Radical Sissies and Stereotyped Iairies in 1 . auric Lynd ' s (*) Fhe Fairy Who Dirln ' t Want to lie aFairy Anymore , " Cinema Journal ASA ( 2005 ) , pp . 66-78 . Gilad l \ 1 dva and Miri Talmon . "Gotta Have an Effeminate Heart : (*) The Politics oI KHeniinacy and Sissyness in a Nostalg ic Israeli TV Musical , " Feminist Media Studies , 8 : 1 ( 2008 ) , pp . 69-84 . ( 8 ) הבועה ואיתן פוקס וגל אוחובסקי , ( 2006 מימין לשמאל : יהלי ואלון פרידמן , ( אשרף ויוסף גיו סוויד , ( נועם ואוהד קנולרו , לולו ודניאלה ריצת
|
|