|
|
Page:11
כלפי הנערות שעמן התרועע לפני שפגש את בלה . הוא נמשך לבנות , ואף הצליח לזכות בתשומת לבן , "אך מעולם לא עלה בידי לנווט את ההצלחות לתועלת האישית . " במקרה הטוב הוא נאלץ להסתפק בנשיקה . "איני יודע מה היה לי , לאן נעלמה תעוזתי . הייתי גבר חסר ישע לחלוטין ... לא . לא . 3 פחדתי פחד מוות מן המחוך המתפקע שלה . " לסיכום "פרשיות האהבים " שלו , כותב שאגאל : "למעט המפגש האחרון שלי [ עם בלה , [ שזרתי בדמיוני את אותם חלומות שלא הובילו אותי לשום מקום , שכן הייתי פחדן נוראי . " בשנת 1910 הגיע שאגאל לפריז , שם כתב בלהט על המפגש הראשון שלו עם עולם חדש ומלהיב זה : "פרצתי ללבו של עולם הציור הפריזאי 5 בשנת . 1910 נאחזתי בו בכל כוחי . " באמצעות דימויים דומים סיפר : " מאוחר יותר הגיעה העוזרת , ולא ידעתי אם היא אכן רוצה לנקות את האטליה שלי ... או שמא היא מעוניינת לעלות אתי למעלה . אני אוהב דם צרפתי . בה בשעה שנגסת בציור הצרפתי וניסיתי להכניעו , ביקשתי גם 6 להתענג על טעמו של הגוף הצרפתי . " בשנה שלאחר הגעתו לפריז צייר שאגאל את תפנים 11 ( עמי , ( 36 הבולט בגוף יצירותיו של שאגאל בשל התיאור הישיר של תשוקה מתהוללת . בת כפר צעירה ישובה מעל גבר מזדקן , הלופת את רגלה הימנית החשופה . דומה שבני הזוג כה להוטים להזדווג ער כי בחפזונם הפילו את מנורת הנפט . לא זו בלבד שחלק הזכוכית דמוי הפאלוס של המנורה צנח לכיוון רחמה של הנערה , אלא הוא אף מהדהד את תצורת גווה , בעוד חלק המתכת האוחז בפתיל השתחרר מן הבסיס המעוגל ונותר נתון בתוך החלק העליון ההפוך על ראשו ... הרימוז הוויזואלי - של בקיעה וחדירה - הוא מיני בעליל . ציור שמן נוסף ובו מנורת נפט דומה , החמור והאישה , שמאוחר יותר ניתן לו השם לארוס ת י , צויר באותה שנה , ציור שבהזדמנות מאוחרת יותר תיאר אותו שאגאל כ " תיאור של חמור אדום במיטה , אישה על כתפיו ומנורה למרגלותיה . " המיזוג בין בני הזוג כה מבלבל , ודומה שהוא טעון פחות מבחינה מינית , אף שהאישה , במחווה ארוטית מובהקת , פולטת חומר דמוי קצף לעבר בן זוגה , חומר , שאותו מגדיר שאגאל כ " רוק 9 שטני . " שאגאל מספר כי נהג "לעבוד בעירום , " וכי "ככלל , איני יכול לשאת את 10 משא הבגדים על גופי . " קיימים רמזים נוספים להרפתקאותיו המיניות בפריז : "אחד מידידיו הציע להשאיל לו את דוגמנית הציור שלו , ( הוא התבייש לבקש בעצמו , ( ולאחר שסיימו את העבודה , היא פשוט לקחה אותו למיטה , " כך סיפר שאגאל לידועה בציבור שלו , וירג ' יניה האגרד . האגרד מוסיפה וכותבת : "הוא סיפר לי כי אחת מדודניותיו , אישה צעירה מוויטבסק , עברה בפריז במהלך שהותו הראשונה בעיר , בדרכה להינשא , והם בילו את הלילה במעשי אהבים . " כשחזר שאגאל לוויטבסק בשנת 1914 כבר השתחרר הן מתמימותו והן מפחד ההתנהלות עם בנות המין האחר , גם אם מדובר ב " נערות בשלות 3 שדיים ' . " אמנותו בשלוש השנים שלאחר נישואיו חגגה באופן ויזואלי חסר תקדים את אושרו החדש . הסדרה "נאהבים , " המכילה תיאורים של שאגאל ושל בלה יחדיו בוורוד , באפור , בירוק , בשחור ועוד , מקורה בתקופה זו . שאגאל צייר את יום הולדת ביום הולדתו , שבועות ספורים 0 רם נישואיו לבלה . זהו הציור הראשון של בני הזוג הקורא תיגר על חוקי המשיכה , כסימן לאושר גואה . שאגאל , הממזג קסם , שירה , פנסזיה ומציאות לכדי עולם חלומי של אהבה ושל אושר עילאי , נוסק לתקרה , סובב את בלה , נושק לה ברוך , ובעשותו זאת אף גורם לה להמריא עמו . תיאור רומנטי של אהבה פורחת ושל אושר , ובד בבד - אם מתבוננים בפרסים הקסנים - ניתן לזהות בציור גם אלמנטים ארוטיים . כתיאור מעשה אהבים , המיטה שמימין היא עתירת רימוזים , והוא הדין גם בצעיף הפרסי של בלה שמעליה , המעוטר , בצדו השמאלי , בצורות דמויות זרעונים . העין הבוחנת את הפריטים שעל השולחן משמאל , נמשכת לכיכר הלחם העגולה שמעליה 16 סכין , המצביעה באופן מיני בעליל לעבר חור עגול שבלבה . כפי שנראה גם בדוגמאות אחרות , עבודתו של שאגאל היא נאיבית ומתוחכמת בעת ובעונה אחת , ובידי הצופה נתונה הבחירה אם להתעלם מפרטים אלו או לבחון אותם ביתר עיון . הציור טיול ( 191 7 ) מפליא לתאר את אהבתו של שאגאל לרעייתו . האהבה נטולת הגבולות מסומלת על ידי היעדר הגבולות בציור , וההתרוממות באוויר מודגשת . על רקע נוף ירוק פתוח ובניינים אחדים מוויטבסק הנקטמים באופן שרירותי , שאגאל נראה מרחף קלות מעל לקרקע . הוא תומך בקלילות בבלה העפה אל על , גבוה למרומים . אופן התמזגותם של בני הזוג מעלה על הדעת מעין קו חם העובר מרגלו הימנית של שאגאל , דרך גופו , עבור דרך זרועותיהם הפשוטות של בני הזוג ומעלה באוויר , דרך זרועה העליונה של בלה . רגלו של שאגאל מצויה מעט מעל שוליה של מפת שולחן אדומה חגיגית שבמרכזה כוס "ן וכד "ן מלא למחצה - אותות לחגיגה . על פניו זוהי הצגה תמימה וילדיה לכאורה , אך עיון בפרטים מעלה גם גרסה "למבוגרים . " בנוסף לאפקט הקומפוזיציונ 1 רב העוצמה , שמייצרות שתי הדמויות , עולה גם זיקה בולטת פחות , המקשרת בין שוליה הימניים של מפת השולחן , דרך רגלו של שאגאל והצורות הירוקות , לכנסייה שמתחת לדמותה של בלה . הכנסייה בולטת מבין שאר המבנים לא רק בשל גודלה , אלא בעיקר בשל צבעה הוורוד והבשרני על רקע מכלול הבניינים הירוקים . זאת ועוד , צריח הכנסייה מזכיר בצורתו פאלוס , עובדה המודגשת בשל היעדר המאפיין המובהק שלה - הצלב . מפת השולחן , המהווה כמעין מקבילה , אף היא בצבע המנוגד לסביבתה , מתאפיינת בצורה אמורפית , המהדהדת במידת מה טורסו נשי , במיוחד אם מסובבים את התמונה כנגד כיוון השעון . כמו בציור יום הולדת , קריאת הפרטים המשניים מש ! וה לעבודה גוון מיני . אף הציור נאהבים מעל העיר ; 1918-1914 ) עמי ( 38 ממזג אהבה קוסמית אוניברסלית ואהבה ארוטית . הוא מציג את שאגאל ובלה כבמעין
|
|