|
|
Page:4
האמנות עכשיו , ב 9 נייה רודה לנסיכויות המפרץ : ש מי שחולם ויש מי שמגשים עולם האמנות העכשווית נע מזרחה לכיוון המפרץ ומשיק מיזמי ענק . בעוד חמש שנים ניתן יהיה לפגוש את ג 1 ובי האדריכלים והאמנים לצר הגלריות ובתי המכירות המובילים בעולם במקום אחד באיחוד האמירויות ושמו דובאי . לא היה אפשרי באריות הברית או באירופה . מלכתחילה היה כי מבנה מעין זה חייב להיות חדשני . [ ... ] הנוף , שעת הכושר , הדרישה לבנות מבנה שימשוך אליו מבקרים מכל רחבי העולם , והמשאבים שהוקצו לכך - כל אלה פתחו ערוצים , שאינם קיימים בשום מקום אחר בעולם . האתר עצמו , בנוף מדברי , על סף המים או קרוב אליהם מכל צדיו , הוא שסימן את הכיוון . זאהה חדיד , ( Hadid ) האדריכלית הבריטית ילידת עיראק , מעצבת את המרכז לאמנויות הבמה של סעדיאת , שבו יוצעו מיטב המוסיקה התיאטרון והמחול . במסגרת הקונספט למרכז מציעה חדיד בניין המתנשא לגובה 62 מטרים שיכיל חמישה תאטראות היכל היכל קונצרטים , בית אופרה , תאטרון דרמטי ואולם תאטרון "גמיש היכול להכיל 6 , 300 מושבים , 1 , 100 מושבים יותר מכפי שקיימים כיום באלברט הול בלונדון . תכנית זו עשויה להתרחב עוד על מנת שתוכל להכיל במסגרתה גם אקדמיה לאמנויות הבמה . דאן נובל ( Nouveh הצרפתי ידוע במיוחד הודות לבניין קרן קרטייה בפריז ובשל השימוש הנרחב שהוא עושה בקירות זכוכית שקופים לסביבה נובל לעצב לאמנות שלו חב רבות לסביבתו הטבעית של האי . לדבריו "האי מציע קשה , המרוכך על ידי המפגש עם לשון הים , מראה מרשים של צחיחה ולמולה מים זורמים . כל אלה עלומות , הקבורות במעמקי החולות או חלומיות אלה התמזגו לכדי תוכנית הקם לתחייה כעיר קטנה , אשכול של טיילת שלווה . " טדאו אנדו ( Ando ) היפני מעצב את את ההיסטוריה הימית העשירה של המפרץ הערבי בכלל . הקונספט של הסביבה הטבעית של אבו דאבי , מנופיה המבנה מתהדר במשטח רפלקטיבי ויבשה . בחלל הפנים , שהנו דמוי ספינה את המבקרים אל תוך חלל התצוגה . עוד לפני תערוכת המודלים של ארבעת בית המכירות כריסטיס לפתוח משרד הגשמת חלום העברת מרכז הכובד מהמערב למזרח קורם עור וגידים כבר עכשיו . איך ? בהשקעה חסרת תקדים של תקציבי ענק הממוקדים במשאבים אנושיים . וכך , במהירות שיא כמו שרק כסף גדול יכול להשיג , הולך ומתבסס המפרץ כמרכז של תרמת ואמנות בקנה מידה ב 1 לאומי . המחשבה היא לא רק על מסחר , אלא גם על חינוך לאמנות וכן על מורשת המזרח ועל הדיאלוג שיתפתח בין אמנות המערב . של אבו דאבי לטובי האדריכלים , האמנים , המוזיאונים , הגלריות האוצרים , האספנים ומארגני ירידי האמנות הבינלאומיים והביאנלות מתוך רצון לגבש יוזמות אמנותיות ייחודיות . בינואר 2007 נפתחה תערוכה במלון ארמון האמירויות באבו דאבי בחסות השיח' מוחמד בן זאייד אל-נהיאן , יורש העצר של נסיכות אבו דאבי . בתערוכה נוטלים חלק ארבעה מן האדריכלים הידועים בעולם : זאהה חדיד , דאן נובל , פרנק גרי וטדיאו אנדו , המציגים מטרת המזמינים היא למצב את בירת האמירויות , האי סעדיאת ; Saadiyat ) אי האושר , ( כמוקד כוח של תרבויות המערב והמזרח . כל ארבעת האדריכלים הם זוכי פרסים בינלאומיים , ושלושה מהם ( פרט לנובל ) הם חתני פרס פריצקר האוסקר של עולם האדריכלות : פרנק גרי jy y / j ( Gehry ) את מוזיאון גוגנהיים באבו דאבי , מוזיאון לאמנות עכשווית , היחיד מסוגו במזרח התיכון של גרי מדבר על שגודלו 30 , 000-כ מ י ה שיהיה מוזיאון הגוגנהיים הגדול בעולם . הוא מתוכנן להכיל 1 2 , 000-כ מ"ר חללי תצוגה לאמנות , וכן יהיו בו אוספים קבועים גלריות לתערוכות מיוחדות , מרכז לאמנות ולטכנולוגיה , מרכז חלנוך לאמנות לילדים , ארכיונים , מרכז מחקר וספרייה . " הגישה לעיצוב המוזיאון באבו דאבי פתחה אפשרויות לעיצוב שכמותו Youssef Nabil , Natacha fume le narguile , Cairo , 2000 , gelatin silver print
|
|